יש לי שאלה...

אם פסיכולוג / פסיכיאטר חולה לפתע במחלה חשוכת מרפא - יש לו איסור חוקי ליידע בזה את המטופלים שלו? תמיד היה קשה להשיג את הפסיכיאטרית שלי... הייתי צריכה לנסות להשיג אותה חצי שנה עד שהייתי מצליחה (בלי הגזמות - ממש ככה...) עכשיו אמא שלי הצליחה להשיג אותה איכשהו והיא קבעה לי תור לעוד שבועיים מאותו יום... באותו היום בערך שעה לפני היא התקשרה והודיעה שהיא חולה ושהיא דוחה לי ת'תור לשבוע אחרי... שבוע אחרי באתי ולקחתי איתי את אמא שלי, בעלה פתח לנו ושאל אם אם היא קבעה איתנו, אז אמרנו שכן, והוא אמר שהיא מאוד חולה... הכל שם היה נשמע מאוד מוזר... ולי ולאמא שלי היתה הרגשה שאולי היא חולה מאוד... הוא היה די מבולבל ומודאג, והבית שלהם היה חשוך כזה... הוא אמר שהיא תחזור אלינו והיא ממש לא חזרה... עברו כמעט שבועיים מאז... שלחנו לה פקס... ניסינו להתקשר... זה ממש מבלבל אותי וגורם לי להפגע... כל הקטע הזה שלה היה לי נורא קשה... שהיה קשה להשיג אותה... ושפעמיים או שלוש באתי והיא שכחה להודיע לי שהיא לא יכולה בסוף... וכשהיא החליפה פלאפון היא לא הודיעה... ממש הכאיבו לי כל הקטעים האלו... היה לי נורא קשה וזה גרם לי לבלבול רב... זאת אמורה להיות הפגישה האחרונה שלנו... בגלל הכסף ובגלל הקטעים האלה שלה שמחרפנים אותי... אני חייבת לסיים את זה כמו שצריך... וקניתי לה מתנה מושקעת שעוצבה, נחרטה ונצבעה במיוחד בשבילה... נסעתי בשבילה מאוד רחוק - פעם להזמין ופעם לקחת (שלוש שעות נסיעה לכל כיוון...) והיא יושבת בארון... פשוט פוגע... וקשה לי... אני לא יודעת למה היא כזאת ואם עם כולם היא כזאת... אין לי מושג... (חוץ מהקטעים האלה היא בנ"א פשוט מדהים ואיכפתי... היא פשוט מקסימה ורופאה מעולה... וזה מה שגורם לי ליותר ויותר בלבול...) אני אמורה לגמור איתה והיא אמורה לעזור לי למצוא פתרון אחר, היא המליצה לי ללכת למרפאה כלשהי אבל השעות ממש לא מתאימות לי השנה אז אולי בשנה הבאה אני אלך לשם, אני רוצה שהיא תעזור לי לחפש פתרון אחר עד הקיץ כי קשה לי נורא והמצב שלי מחמיר מרגע לרגע... אבל אין... היתה לחברה שלי פסיכולוגית שטיפלה בה מאז שהיא היתה ביסודי בערך, ואז היא אמרה לה כל פעם שהיא לא יכולה, היה בלאגן וזה והיא הציעה שהיא תמצא מטפל חדש, ולא הסבירה לה כלום... היא חשדה... בסוף מישהי מהבי"ס שלנו שמכירה את הפסיכולוגית הזאת סיפרה לה למרות שהיא לא היתה אמורה לעשות את זה... היא חשבה שיותר נכון לספר מאשר להשאיר אותה בחוסר וודאות ומבולבלת... מה לדעתכם עדיף במקרים כאלה? תודה מראש...

הי מתוסבכת, זה לא שאני ממנהלי הפורום אבל אני לא יכולה להתאפק. רק לפני כמה שבועות אני שפכתי הרבה עלבון ותסכול בגלל מטפלת ששכחה פגישה אתי וכשבאתי היא פשוט היתה עם מישהו זה מאוד כאב. בייחוד בלבל - כי כאילו בתוך הפגישה עצמה היא מכילה ותומכת ופתאום מתהפכת לגמרי ולא מכירה אותך. אם זה מה שקרה לך אני ממש מבינה מה עובר עלייך. תתנחמי בזה שאת רואה את הפסיכיאטרית פעם בחצי שנה. תארי לעצמך שזה היה קורה לך פעם אחרי פעם. הגעתי למסקנה שאין מה לעשות- זאת העבודה שלהם. לכן הם ככה. כלומר - זוהי ההגנה שלהם. ו הם קוראים לזה גבולות כדי להגן על עצמם. פשוט כדי לא לקחת ללב ולא להשתתף עם הצרות של כולם. הם משתמשים בתרוץ שהם בני אדם - וזה נכון - הם בני אדם אבל בני אדם לא אחראיים. זה הכל. וכל השאר- אם היא חולה או בריאה לא ממש צריך לעניין אותך כלקוחה שלהם.

היות ויש כבר ניבה אחת, עם ותק של כמה שנים פה, תוכלי לשנות את הכינוי שלך? תודה ניבה

שלום מתוסבכת, זה באמת נשמע כואב להרגיש שהפסיכיאטרית האהובה שלך "נשמטת" מידיך, אולי משהו נורא עובר עליה, ואת אינך מבינה מה קורה. אני לא חושבת שיש נוהל דיווח למטופלים על אירועים אישיים בחיי המטפל, וכל מטפל נוהג בהתאם לאופיו, נטייתו הטבעית והעמדה הטיפולית שלו, וכמובן בהתאם להחלטתו המקצועית עד כמה האינפורמציה נחוצה והכרחית. כרגע אני מציעה לך להתמקד במציאת רופאה חלופית (וודאי יש מרפאות נוספות / פסיכיאטרים פרטיים נוספים באיזור מגורייך, וחשוב שתנסי ותבדקי מה מתאים לך). לגבי המתנה המרגשת שרכשת עבורה, אני מציעה לשלוח אותה לביתה בדואר או באמצעות שליח, בליווי מכתב אישי ממך. אני בטוחה שהדבר יגע לליבה, ואם אמנם היא חולה ישמח ויעודד אותה מאוד. בברכה, אורנה