ניצחון לייאוש....

ליאת שלום, לא מוצאת את עצמי בטיפול כבר המון זמן ..מין ריחוק ההורדה לפעם בשבוע גרמה לי להרגיש רחוקה יותר(בעיקר אילוץ כספי) ..הזמן ארוך לי ,וכשאני יוצאת מהחדר אני מתנתקת במשך השבוע ...ובפגישה הבאה לוקח לי זמן להכנס לטיפול בעיקר לסמוך ...שהיא עדיין אוהבת אותי ...כל הזמן זה סביב העניין הזה ...זה יושב על מקום שאני לא ממש מאמינה שבחור שימצא חן בעיני יאהב אותי לאורך זמן ....ובטיפול אנחנו לא מצליחות להתגבר על זה, וזה מתסכל מאוד ...אני מרגישה עכשיו בעיקר עייפה ...כנכנסתי לטיפול לפני 6 וחצי שנים לא ידעתי למה אני נכנסת' אבל היתה לי מטרה והחלטה שאני לא עוזבת עד שאני הרגיש בלב מאושרת ושמחה בעיקר אהובה שוב על ידי בין זוג(עברתי גירושים לא קלים),וזה לא מצליח לי בדרך כלל אני עומדת במטרות שאני מציבה לעצמי מין מצלחנית שכזו ...אבל בדבר החשוב לי ביותר לא הולך לי ...בעבר ידעתי שזה בעיקר בגלל שעדיין לא השתחררתי רגשית מהקשר הקודם ...כיום אני מרגישה בעיקר חוסר מזל שיש עדיין בחורים איכותים כמוני ....אני מיואשת מעניין ...קשורה מאוד למטפלת שלי ...מרגישה שהתעייפתי מכל המסע המשותף ....אין לי אומץ לעזוב ..עצוב לי להיפרד ...היא חלק מרכזי בחיי ואני אוהבת אותה מאוד , אבל בעיקר ההבטחה שהבטחתי לעצמי בתחילת הדרך ...אני יודעת שאני אפתור את זה מולה אבל מרגישה עצובה מאוד מכל התנהלות חיי ...היום ליאת הייאוש מנצח....חבל.

ערב טוב 'אני', ההחלטה לא לעזוב את הטיפול עד שתרגישי מאושרת, שמחה ואהובה ע"י בן-זוג, היא החלטה קצת מסוכנת, שכן היא עלולה - ולו בגלל הפוקוס המצומצם - לגרום לתגובה פרדוקסלית. זה דומה קצת לגבר שכל תפיסת הגבריות שלו נשענת על ביצועיו במיטה, וכתוצאה מכך הוא סובל מקשיי זקפה. טיפול אינו מבטיח לנו אושר-עד ובוודאי שלא שמחה. החיים שלנו רצופי מכאובים, קשיים, וגם שמחות קטנות (תודה לאל). בטיפול אנו יכולים ללמוד לחיות בשלום עם המציאות, להתמודד טוב יותר עם מכשולים ולסמוך על המשאבים הזמינים לנו. איכשהו, אני מצליחה לחוש אצלך סוג של תנועה החוצה מהטיפול, עם כל האבל והכאב הכרוכים בכך. במקומך, לא הייתי נבהלת מזה כל כך. את כורכת יחד את הקשר שלך עם המטפלת ואת הקשר האפשרי עם בן זוג, וחוששת - אולי - שהפרידה מהטיפול תסמל את הוויתור על זוגיות בכלל. כדאי להשתחרר מאמונה כזו, ולהאמין שהטוב שקיבלת בטיפול עשוי לשאת פירות זמן רב לאחריו. היום נכנעת לייאוש, אבל אני מזכירה לך שזו רק מערכה אחת. המלחמה עוד לא נגמרה. החזיקי מעמד. ליאת