חשבון

שלום אורנה עשיתי היום חישוב של כמה פגישות טיפוליות היו לי, וכמה שילמתי ומה קיבלתי בתמורה. אני שם פחות משנה עם 40 פגישות, וסכום מסוים של כסף, אבל בלי שום התקדמות. ההתקדמות היחידה שיש לי מכל הפגישות זה הקשר הטוב עם המטפלת (למרות שהיא עדיין דורשת יותר פתיחות, ויותר התמסרות ויותא אימון בה). כל שאר העניינים העיקרים שהגעתי בגללם לא נפתרו או לא עובדו, למרות שעבדנו עליהם (כמו אובדן ורגשי האשם, נתק ואי אימון באחרים עקב התעללות...דימוי עצמי נמוך...). אז האם שווה להשקיע כל כך הרבה רק בכדי בסוף יהיה לי קשר טוב איתה. את זה אני יכולה לעשות עם חברה. אז שאלתי היא, אפילו אם התהליך אצלי איטי ואני לא בן אדם שנותן אימון בקלות, כמה זמן צריך לתת לטיפול? מתי אפשר לדעת שזהו זה, זה לא מועיל? כי אחרת אפשר להישאר שם שנים, כי המטפלת נחמדה אלי, טוב לי איתה..???

שלום מיכל, אני מבינה את הרצון לערוך חשבון עלות-תועלת כפי שעשית. עם זאת, אני לא בטוחה שכל התחומים בחיים ניתנים לכימות כה חד-ערכי. אפשר לכמת כסף וזמן, קשה יותר להעריך מידות של השקעה רגשית, התכוונות, ציפיות, אכזבות, אהבה... אני מציעה לך לנסות לחשוב על הדברים במונחים של תנועה: האם את חשה, בסך הכל, תנועה 'נכונה' לך בטיפול? האם את יכולה להרגיש שם מובנת, האם רואים אותך נכון? אם התשובות הפנימיות שאת נותנת לשאלות כאלה ואחרות הן חיוביות, אני ממליצה להמשיך בטיפול תוך העלאת תחושת הספק ואי ההתקדמות. אגב, התקדמות בטיפול היא דבר מאוד ספירלי - נוגעים במשהו, עוזבים אותו (לפעמים להמון זמן!) וחוזרים אליו שוב... בהצלחה בהמשך הדרך, אורנה