טיפול

האם טיפול גורם לאדם להיות יותר פגיע וחלש במידה מסויימת? אני לא מדברת רק בתקופת הטיפול , אלא על השלכה של הטיפול עצמו על חיי האדם בכלל. אני חשה שיצאתי מהטיפול, חלשה ופגיעה יותר. אופן ההתמודדות שלי כיום עם העולם פחות מוצא חן- בעיניי, אני נפגעת ביתר קלות, נזקקת יותר, וצריכה יותר על מנת לקבל את מבוקשי. מהם ההשלכות שנגרמות לאחר טיפול פסיכולוגי (אגב, הוא לא היה מוצלח והסתיים בכי רע) מחד, כיום אני מאוד מצטערת על שעברתי טיפול ומאידך, אני מרגישה כי היום אני זקוקה לטיפול יותר מכיל ואמפטי אם כי אני לא רואה איך אני מגייסת כוחות להתחיל מחדש, בזמן שאני כה פגיעה ומדוכדכת. בכדיי ליצור מערכת יחסים תקינה וכלבבי עם המטפל, אני זקוקה לשוב ולהרגיש טוב עם עצמי, עד כמה שזה נשמע אבסורוד. אני בקלות יכולה להרגיש דחויה עם המטפל/ת יעשו או לא יעשו אקט מסויים ומייד אקח זאת אישית ואעלב.

קרן שלום, במהלך של טיפול ישנה הרבה פעמים תחושה של "הליכה לאחור", תחושות של תלות, כאב, דימוי עצמי פגום מתעצמות. אולם מקומן של תחושות אלו בטיפול, הן מהוות מקור לעיבוד והן חלק שלא ניתן לדלג מעליו אם הן עולות. טיפול טוב, ובעיקר סיום טוב נעשה כאשר ישנה סגירה הדרגתית של תחושות אלו וגיבוש של זהות עצמית היכולה להתמודד עם העולם לבדה. מדברייך עולה שהטיפול שלך לא הסתיים כך ונראה שזו אחת הסיבות לכך שאת חשה פגועה וחרדה להיכנס שוב לטיפול. אני בהחלט יכול להבין את תחושותייך ולכן גם לא הייתי ממהר להאיץ בך להיכנס שוב לטיפול. חשוב שתתני לסיום, גם אם היה לא מוצלח לשקוע מעט, שתוכלי לראות את הטיפול עם פרספקטיבה מסויימת ולא רק עם תחושת הסיום הלא טובה ורק אז תחשבי להיכנס שוב לטיפול. ועוד מחשבה אחת, ייתכן והקושי שלך בתוך טיפול הוא בהרגשה שאת נתונה בידי המטפל, ומשום כך נעלבת ממה שעושה או לא עושה. דבר זה שם אותך במקום מאוד לא נוח ולדעתי צריך להיות מוקד מרכזי בטיפול שלך. מקווה שתוכלי לאזור את הכוחות כדי לשוב ולהיעזר, דרור

הי קרן אני רק יכולה להזדהות איתך. גם אני יצאתי מאוד פגועה מהטיפול. הוא נסתיים רע- כי המטפלת שכחה שקבעה אתי פגישה וקיבלה באותו זמן מישהו אחר. וזה היה אחרי ששבוע קודם היא ביקשה שאתקשר בשעה מסויימת ואז הטלפון היה מנותק. אני עד עכשיו פגועה ממנה ומהטפול כי אני מרגישה שפתחתי דברים שלא טופלו. אבל גם אין לי כוחות ללכת לטיפול אחר. כי מה שאני אצטרך זה טפול על הטפול שהיה לי. וזה אידיוטי בעיני לשלם כל כך הרבה כסף לטפל על הטפול שהיה. מצד שני נגרם לי נזק ואני לא יודעת איך לתקן. מה שאני יודעת זה כמובן להמליץ לכל אחד שאני מכירה פשוט לא להתחיל עם זה. כאן בפורום ממליצים לכל אחד ללכת לטפול ואני מהנסיון שלי יודעת שיצאתי יותר חלשה ויותר פגיעה. גם כלפי אנשים אחרים, גם ביחס למשפחה שלי שבגללה הלכתי לטפול. עכשיו יש לי עוד פחות כוחות להתמודד עם המשפחה שלי. בקצור - כל מי שקורא- אל תלך לטפול - זה יכול להגמר רע מאוד.

ניבה שלום, אני שומע בדברייך את הכעס הרב שיש לך על המטפלת שלך, כעס מוצדק בהחלט. ובכל זאת דברייך עוררו בי מספר מחשבות שהייתי רוצה לשתף. ראשית אין המלצה גורפת ללכת לטיפול. טיפול מתאים לחלק מהאנשים בחלק מהזמן, זו גם לדעתי המגמה כאן בפורום להמליץ על טיפול בחלק מהמקרים. בכך אני מסכים איתך שלא תמיד זה נכון ללכת לטיפול. אך מכאן ועד האמירה לא ללכת לטיפול כלל ארוכה הדרך שכן יש אנשים במקומות שונים בחיים שלהם שעשויים להיתרם מטיפול. את אומרת שטיפול יכול להיגמר רע, וזה אפשרי אך הוא גם יכול להיגמר טוב והרי זו הסיבה שאנחנו בכלל עושים משהו בחיים שלנו - התקווה שזה יצליח. ועוד מחשבה בקשר למקרה הספציפי שלך, אכן זהו מקרה חריג ומעורר כעס, אך האם תחושות העלבון הללו עלו בך רק בטיפול? אם לא הרי שמטפלת מבלי משים דרכה על נקודה רגישה אצלך, אך אין זה אומר שנקודה זו לא דורשת טיפול להיפך. ומשום כך לא יהיה זה טפשי בבוא העת להיכנס לטיפול אחר ולדבר על כך. לילה טוב ניבה, דרור

ישנם מטפלים סליחה על הביטוי כאלה מגעילים בהתחלה 'מלטפים מלטפים' ופתאום נותנים לך סתירה מצלצלת העיקר ממכרים אותך לקשר הטיפולי איתם כשנוח להם יהיו נחמדים איתך אבל כשלא מתאים להם הם אפילו לא יסתכלו עלייך פשוט יזרקו אותך לא יראו אותך ממטר. פה אני מסכימה איתך. אבל חשוב להבהיר שלא כל המטפלים הם כאלה ויש גם יוצאי דופן שבאמת אכפת להם ממך ונותנים את הנשמה למטופלים. אני לא הייתי עושה הכללות. כן כדאי וממומץ אפילו,לפנות לטיפול במידת הצורך . גם כאן צריך מזל למצוא את המטפל הטוב ביותר לשביעות רצון המטפל.