ילד לחוץ

יש לי ילד מקסים בן 11,הילד הצעיר במשפחה בת ארבעה ילדים,ילד מחונן,מקובל מאד בחברה,שמח וטוב לו.אבל! לפעמים יש לו תגובות מוגזמות מתוך איזה לחץ שהוא מלחיץ את עצמו.הוא מאד פרפקציוניסט והוא לא יכול לסבול מצב שבו הוא לא מצליח לפעמים לענות על משהו בשיעורי בית,מה שדי נדיר כי הוא תלמיד מצוין.כשזה קורה לו הוא שואל אותי אבל הוא כבר לא מסוגל להקשיב ולהבין כי הוא מאד עצבני על הסיטואציה הזאת,הוא לא מוכן לקבל את העצה שלי לעזוב את זה,כי זו רק שאלה אחת שלא נורא אם לא עונים עליה וכו' הוא מלחיץ את עצמו עד כדי מירור בבכי מתוך תסכול כשהוא מלא טענות כמו:למה נותנים שאלה שמנוסחת ככה וכו'.רוב הזמן זה לא קורה לו,אבל כשזה קורה זה נראה לי מוגזם מכל הבחינות ואני לא יודעת איך להרגיע אותו ומה הכיוון שכדאי לקחת בשיחה איתו כדי שזה לא יחזור על עצמו.

שלום תמר, נראה לי נכון לעזור לבנך הצעיר לפתח גישה נינוחה יותר כלפי החלקים הבלתי מושלמים שלו ושל סביבתו. בעיתות רגיעה, כדאי לשוחח איתו על המתח שהוא חווה: מה לדעתו (או בדימיונו) יקרה אם לא יענה על אחת השאלות? מה מרגיז/מפחיד/מכאיב בסיטואציה בה הדברים אינם לגמרי בשליטתו? וכן הלאה. לאחר שתביני כיצד הוא ממשיג לעצמו את הדברים, כדאי לספר לו על מצבים שונים מחייך ומנסיונך, בהם דברים היו לא-מושלמים ולא בשליטתך. שתפי אותו בתחושות שעולות בך במצבים כאלה ובדרכים שלך להתמודד. מעבר לכך, אני בטוחה שניתן לסייע לו במספר פגישות טיפוליות אצל פסיכולוג קליני המתמחה בעבודה עם ילדים, או אצל פסיכולוג חינוכי. כדאי לשקול את האופציה הזו, משום שלפעמים לילדים קל יותר לשוחח בפתיחות עם מבוגר אחר (שאינו הורה שלהם...). המון הצלחה, אורנה