קצב הטיפול

שלום, לפעמים אני מחליטה לעשות צעד "גדול" בטיפול, ואז אני מתחרטת ובורחת לעצמי מחדש. צעד גדול, הכוונה לחשיפה חדשה, למשהו מאוד כואב שלא דיברתי עליו קודם, כי אני ממעיטה לדבר ולשתף את המטפלת, והכל הולך באיטיות, והיא מרשה לי ללכת בקצב שלי. אבל הצעד הזה תמיד מכניס אותי לחרדה, לצורך שלי בתלות (בה), וזה מפחיד אותי נורא, וגורם לי להתחרט, ולפעמים אפילו לברוח או להתפרץ, או פשוט לקחת חופש גדול באמצעות כל מיני תירוצים. מה אני צריכה לעשות?

נוגה יקרה, כנראה שאת לא צריכה לעשות כלום. ה"טנגו" הזה שאת מתארת (שני צעדים קדימה, אחד אחורה) מוכר כמעט לכל מטופל, וכל זמן שיש התקדמות כללית לא צריך לדאוג. כדי להבין את עצמנו טוב יותר נדרשת לעיתים נקודת התבוננות חדשה, מבט-על. כדי להגיע לשם נדרש לעיתים טיפוס זהיר על מצוק תלול וחלקלק, ויש לעשות זאת לאט ובזהירות. יש לי הרגשה שאת בסדר לילה טוב ליאת