בעיה בטיפול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/12/2006 | 17:59 | מאת: מירב

ליאת, את ההודעה הזו השארתי אתמול לאורנה, אבל היא לא ממש ענתה לי, וה]נתה אותי בחזרה לטיפול. מקווה שאת תתייחסי להודעה באופן יותר ענייני, כי זה ממש חשוב לי. תודה אני בטיפול עקב התעללות חד פעמית בילדות, ועוד כמה נושאים הדבר מנע ממני בניית קשר זוגי ורגשי, ואני ממש מנסה להתחמק מלגעת בנושא. הבעיה שמהיום שהמטפלת ניסתה לשאול שאלות "ממש אינטימיות" (כמו איך אני נהנית, אוננות.... ופרטים מהתעללות), אני נגעלת מעצמי נורא, אני לא מצליחה להנות..... ויש לי המון פלאשבקים שלא היו מזמן (ריח, מגע.....). אני לא משתפת אותה במה שאני מרגישה לגבי הנושא הזה כי אמרתי לה שאני לא מוכנה לדבר על זה בשום אופן, לכן עברנו לנושאים אחרים, אבל בתוך תוכי אני כן רוצה עזרה בנושא, אבל נורא קשה לי לדבר על זה איתה? מה אני אעשה? איך אני אעביר לה את הצורך שלי בלדבר אבל גם את הפחד המלווה בהחזרת האירע מחדש? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
22/12/2006 | 01:34 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום מירב, אני חושבת שאורנה ענתה לך מאד, והצביעה (באופן שריגש אותי) על האופן בו אנו מצליחים לפעמים לסנדל את עצמנו כדי לא לנוע לאזורי דמדומים. למרות שלעיתים נוטים לייחס לפסיכולוגים יכולת על-טבעית לקריאת מחשבות, אין הם מצליחים לדעת מה מתחולל במחשבותיו של המטופל. לפיכך, ממש כמו בכל קשר בינאישי אחר, התקשורת הפתוחה והכנה היא המפתח לקרבה, אמון והצלחה בקשר. איש מאיתנו לא יטען שזה קל. אבל זה אפשרי ליל מנוחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית