הכל נופל לי

שלום לכם אני מרגישה שאני נופלת ולא יודעת למה. הרי יש לי משפחה מדהיייימה שדואגת לי ויש לי חבר מקסים שאוהב אותי ויש לנו אהבה גדולה יש ל שפע של חברות וידידים שדואגים לי מאוד ותמיד איתי יש לי כסף, תודה לאל...לא חסר כלום. אני נראת טוב ומושכת צומת לב בלי בעיה... בלימודים ובצבא הצתיינתי תמיד...ובאמת כשמסתכלים מהצד על החיים שלי הם ממש מעוררים קנאה. אז למה אני מרגישה שאני כבר לא יכולה..אני מרגישה עייפה חלשה, מבולבלת...לא יודעת מהיהיה מחר...דווקא אנ שאני כל כך מתוכננת פתאום הכל נמוג לי מול העיניים. הזמנתי לי פתאום כרטיסים לחו"ל ל חצי שנה....משהו שלא האמנתי על עצמי שאני מסוגלת לעשות? אני....שאני כל כך לא ספונטנית.. מה נסגר איתי? אני רק בת 21 לאן אני ממהרת...מה אני מנסה להוכיח לעצמי? האם זה לגיטימי לחוש ככה כאשר משתחחררים ממסגרת כל כך נוקשה כמו הצבא?

אנונימית שלום, ראשית בהחלט לגטימי לחוש עייפות כאשר משתחררים מהצבא. אבל מדברייך נשמע לי שלא רק הצבא עייף אותך, כי זה נשמע מאוד מעייף להיות מושלמת כל הזמן, מישהי שטוב לה שהכל נראה כלפי חוץ טוב ואין מקום להראות דברים אחרים. נסיעה לחו"ל יכולה להיות פתרון טוב לעיתים, אבל חשוב לזכור שאת נוסעת לשם איתך. עצתי לך היא לנסות ולבדוק מה מקשה עלייך לתת מקום לחלקים נוספים בתוכך, מה דורש ממך כל כך הרבה מאמץ, והאם זה שווה את זה. ערב טוב, דרור