מוטרדת ודואגת לביתי בת ה14.

שלום רב,צהריים טובים. אני לא בטוחה בהתנהגותי,אנא ייעצו לי: לביתי בת ה14 יש חבר מכתה ט' באותו בי"ס. חבר ראשון חבר חדש. אני החלטתי שהיא צעירה מידי בשביל רומנים בגיל כזה ושיש לה די זמן לכך ושהחים עןד לפניה. בנוסף ערכתי בירור לגבי החבר ונמאר לי פה אחד שהוא טיפוס "לא הכי חיובי " מה גם שהמורה שלו דיברה איתי ואמרה לי חד משמעית "תרחיקי אותה מהר". אני חתכתי את הקשר בינהם לאחר שיחה ארוכה מאוד איתה שלוותה עם המון אהבה ותמיכה מצידי כלפיה. כבר יומיים שהיא מסתובבת עצובה מאוד אבל מנסה לאמר לי "שהכל בסדר אצלה". אני דואגת מאוד! האם נהגתי נכון? אנא תנו לי כיוון כי אני בעצמי מבולבלת מאוד. זו נערה בגיל ההתבגרות ולעולם לא התמודדתי עם מצבים כאלה. קשה לי מאוד, אני ממש מרחמת עליה,אבל מצד שני מאוד דואגת ורוצה לכוון אותה לדרכ טובה. אנא תשובתכם המהירה. תודה רבה, אתי.

שלום אתי, מסתבר שכבני אדם, לעולם אין אנו צעירים מדי בשביל 'רומנים', ואנו מתאהבים ומתחברים זה לזה בכל גיל. http://nana.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-664,xFT-602564,xFP-602564,m-Doctors,a-Forums.html כהורים, עלינו להלך פעמים רבות 'על חבל דק', נקרעים בין הרצון לאפשר חופש ועצמאות לבין הרצון לגונן ולשמור מפני רעות-חולות ופגעים. מאחר ולא תוכלי להמשיך ולברור עבורה את החברים עמם היא מתרועעת, כדאי יותר לנהוג לפי הכלל "אל תתנו להם דגים - למדו אותם לדוג". איני יודעת כיצד "חתכת" את הקשר ביניהם ואיך בכלל אפשר לשלוט בזה, אבל הכיוון של שיחות והסברה נראה עדיף. מאחר וממילא לא נוכל לעקוב אחר כל צעד ושעל של המתבגרים הצעירים שלנו, מוטב ללמדם להפעיל שיקול דעת ולנהוג באחריות. אישית, לא הייתי נבהלת מאד מקשר של בני 14, אלא דווקא מתייחסת אליו כאל הזדמנות להתנסו?ת ולמידה. סביר להניח שיחלפו בחייה לא מעט גברברים שלא יקלעו לטעמך, ומה אז? אם בתך גדלה באווירה משפחתית חמה ומכבדת, נחשפת למערכות יחסים שוויוניות, וזוכה למרחב המאפשר לה לגבש זהות ייחודית בנפרד מזו שלך, יש סיכוי טוב שתצליח לבחור נכון ולא תיפול לפחים גדולים מדי. כרגע, מן הסתם, בתך מתאבלת על הקשר שנקטע, ויש לכבד את כאבה מבלי לבוז לו. יתכן שיש בה גם כעס עליך או על המבוגרים האחרים שהתערבו בחייה באופן כה בוטה. במקומך, הייתי מאפשרת לה את המרחב ואת הזמן להתאוששות. המשיכי להפגין אהבה ותמיכה כי זה בעצם הכי חשוב. בברכה ליאת

"וזוכה למרחב המאפשר לה לגבש זהות ייחודית" מה זה המרחב החמקמק הזה? איך אני מביחנה בין לתת מרחב לבין מרחב רב מידי? איך הם מבחינים?