ציפורניים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, יש לי התמכרות כרונית לאכילת וכסיסת ציפורניים. בעקבות כך מצבן של הציפורניים הוא נורא ואיום. אודה אם תוכלו לייעץ לי כיצד "להיגמל" מההתמכרות. ש.
ש שלום ניתן לנסות בטיפול פסיכולגי התנהגותי. זו תופעה עקשנית למדי אבל ניתן לנסות. מדובר בטיפול ממוקד וקצר מועד. בברכה ד"ר אורן קפלן
ש. שלום! הייתי שם ונגמלתי. אם את בחורה, נסי למרוח את הציפורניים בלק צבעוני. הימים הראשונים ידרשו המון סבלנות. כשיתחילו הציפורניים לגדול מעט, יהיה לך חבל לשוב ולכסוס. אצלי זה עבד רק אחרי מספר נסיונות כאלה, אז נא לא להתייאש. בין אם את/ה בחורה או בחור, זכור/ זכרי שהציפורן הוא חומר קרני, שלא מתפרק בתוך הגוף, ולכן מה שכוססים מוצא לו מקום בתוך מערכת העיכול, ולעיתים קרובות פשוט נשאר שם. מה שעושה את כל העניין למסוכן גם בריאותית ולא רק מציק מבחינה אסתטית. דמיין/י שבתוך הקיבה שלך נערמות הציפורניים שכססת כל ימיך. מגעיל, נכון? ייתכן שחשיבה כזאת תועיל. ו... אני מתנצלת אם הגעלתי מידיי (-: בהצלחה
קודם כל, תודה על תשובתך. ולהלן מספר הבהרות - דבר ראשון, אני בחור, ודבר שני, כבר חשבתי על סוגיית הקיבה, וזוהי עוד סיבה שאני רוצה להיגמל! זה לא ממש עוזר לי שאני חושב על זה... אז אני מבין שאת נגמלת ע"י מריחה רצופה של לק. אם אני אשים לק יחשבו שהתחרפנתי... כבר היו כמה פעמים שהחזקתי מעמד כשהציפורניים גדלו מעט, אבל לא יכולתי להפסיק בסופו של דבר והייתי חייב להמשיך לכסוס.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
