עוד משהו...

ליאת, הייתי בפגישה עם הפסיכולוגית שלי שהציעה אשפוז יום כאפשרות טיפול. חשוב לי לציין שאני לא רוצה לקחת תרופות למרות שאני מודעת ליכולתן להקל. (אני מעדיפה לא לפרט את הסיבה,אבל היא יודעת כמובן) הצעתה נדחתה בגלל שאני ובתי חולים לא מסתדרים..... אבל - אני כמעט ולא מפסיקה לחשוב ולשאול למה היא הציעה לי אשפוז. איך בדיוק אשפוז יום יכול לעזור לי? הם יצליחו להכריח אותי לקחת כדורים? האם זו היתה הדרך העדינה שלה להגיד לי שנמאס לה מהפגישות איתי? אני מרגישה כמה המצב שלי לא טוב. אני כל היום יושבת, לא מצליחה לגרום לעצמי לזוז ולעשות משהו. אני צריכה להחליט על איזה טיפול כי המצב הולך ונהיה יותר קשה, אבל אני ממש לא מסוגלת!!

שלום ליאורה, כדי לדעת באמת מדוע המטפלת שלך המליצה על אשפוז יום, עליך לשאול אותה. אני מניחה שהיא ערה לעוצמתו המחריפה של הדיכאון, וסבורה שאת זקוקה למעקב אינטנסיבי יותר מפגישה שבועית אחת או שתיים אצלה. מאחר ואת מסרבת לקבל טיפול תרופתי, יתכן שהיא מרגישה שהמענה שהיא יכולה לתת מוגבל. באשפוז יום, הנעשה בדר"כ במרפאות בתי החולים הפסיכיאטרים, יש פסיכיאטרים, פסיכולוגים או עובדים סוציאליים, שיכולים להעריך את מצבך מדי יום, ולהציע טיפול מיידי במידת הצורך. אני ממליצה לך מאד לשקול שוב את הצעתה, כמו גם את התנגדותך לתרופה. מדוע להשתכשך זמן רב כל כך בדיכאון, אם אפשר לצאת ממנו בהרבה פחות זמן ומאמץ? מאחלת לך התאוששות מהירה, כך או אחרת ליאת