הפסקת טיפול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/11/2006 | 12:04 | מאת: נעמה

רצית לשאול לגבי הפסקת טיפול. הטיפול פשוט עושה לי רע, וגוזל ממני הרבה זמן ומחשבה (אני יודעת שתגידי שזה הוא בעצם הטיפול), אבל אני לא יכולה לסבול יותר ורוצה להפסיק. אז שאלתי היא מה יקרה אם אני פשוט אפסיק, ולא אעבור את שלב הפסקת הטיפול והפרידה מהמטפלת. האם זה יזיק לי מאוד? או מה זה יגרום? אודה לך אם אפשר לקבל הסבר לגבי תהליך הפסקת הטיפול והפרידה במושגים שלכם!!

לקריאה נוספת והעמקה
06/11/2006 | 14:35 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום נעמה, המשפט האחרון שלך העלה אצלי חיוך: "אודה לך אם אפשר לקבל הסבר לגבי תהליך הפסקת הטיפול והפרידה במושגים שלכם!!" המושגים "שלנו" הם אותם המושגים המשמשים את בני האדם כולם. פרידה היא לעולם פרידה, והיא מעוררת את כל קשת הרגשות שמעוררת פרידה גם במצבים שאינם טיפול: צער, עצב, אובדן, הקלה, שמחה, רווחה, בלבול, חשש, חרדה, דאגה, כעס, תקווה, יאוש, כל אחד לחוד וכולם גם יחד. טיפולים יכולים להסתיים בהמון צורות, ויש להניח שברוב המכריע של המקרים אין אבדות בנפש. לא צפוי להיגרם לך נזק נפשי משמעותי גם אם תעזבי את הטיפול באופן חד צדדי ופתאומי. אבל (וזה אבל גדול !) בניגוד לפרידות אחרות בחיים, הטיפול מאפשר לנו להיפרד אחרת, ולעבד את אותם רגשות שהתעוררו סביב ההחלטה להיפרד. בדר"כ זוהי הזדמנות טובה ללמוד משהו על עצמנו, ולהרוויח חוויה שונה מהרגיל (אפילו אם נפרדים מתוך בחירה). בתהליך מסודר ומעובד (גם אם הוא כרוך בפגישה חד פעמית) אנו יכולים ללמוד שאפשר להיפרד ללא משקעים של אשמה, תסכול או אכזבה. נושא הפרידה מקבל משנה חשיבות במצבים בהם פרידות הן עניין מהותי בהיסטוריה הפרטית של המטופל, וכמובן במצבים בהם הטיפול היה משמעותי ואינטנסיבי, ללא קשר לתוצאותיו. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית