ללירון ולכל המתווכחים 2

שוב שלום ללירון צדקת בחלק מדבריך : בעבר חלק מהטיפולים הפסיכיאטריים גרמו לנזק או לפחות לא הועילו, אך מכאן ועד הוצאת מסקנה שהפסיכיאטרים שימשו סוכנים חברתיים סדיסטיים שכל רצונם היה ל"יישר" את האדם החריג אל תוך החברה הקונפורמיסטית - המרחק הוא גדול. אני הראשון שאודה בתופעות הלוואי של הטיפולים הפסיכיאטריים אבל כרופא שטיפל באנשים שסבלו (ואני משתמש במילה "סבלו" לא בכדי) מנפשם המעונה אני יכול לבקש ממך לפנות אל מקורות מדעיים וקצת לחדד את הידע שלך בהסטוריה של הרפואה מצד אחד והטיפול הנפשי מצד שני. עם ההתקדמות העצומה שחלה בשנים האחרונות בחקר הנפש אין היום טיפול פסיכיאטרי שאין לו הוכחה מדעית לכך שהוא מביא את הסובלים מנפשם למצב טוב יותר, למצב שהם יכולים לצחוק אחרי שנים של יסורים, ובלי קשר אם יתנהגו כמו שהחברה רוצה - היום אמת המידה הטיפולית להצלחה אינה "להיות נורמלי" אלא פשוט לסבול פחות, ואולי גם להיות מסוגל לאהוב ולפעמים גם לעבוד למחייתך. אבל גם אם אינך עובד למחייתך הרי מערכת התמיכה הממשלתית תתן לך את האפשרות להתקיים בכבוד. אני מסכים, לא מאד שאפתני מבחינה טיפולית אבל דיינו לעיתים בכך. אני מציע שתבדוק איזה אחוז קטן מהמאושפזים במרכזים לבריאות הנפש נמצאים שם שלא מרצונם - האחוז יפתיע אותך בקטנותו. רוב המאושפזים באים מרצונם כי הם סובלים סבל רב. יהיה זה מעט לא אתי, בלשון המעטה לומר להם שכאן יעשו להם דברים נוראיים בשם החברה. אני מציע שבמקביל לעבודתך בנושא האנטי פסיכיאטרי עסוק במקביל גם באיסוף מידע, אם מדעי- מחקרי (ויש הרבה) ואם חברתי - שאל את אלו שסבלו בעבר והיום חלקם אף - ישמור השם - מאושרים. קרא את שיריה של המשוררת יונה וולך וצפה בסרטיו של אסי דיין - שאל את עצמך למה אנשים אלו ורבים כמותם החליטו לאשפז עצמם במרכזים לבריאות הנפש. נסה להבין האם הטיפול שקיבלו פגע במקור יצירתם הפנימי ? לא נראה לי. דבר עם אנשים שלא יכלו לצאת מהמיטה במשך חודשים של סבל עד שבאו לבקש מזור בצורת כדור (כן, כדור "כימי" שלא נדע) והין הם יכולים ללמוד באוניברסיטה מה שמעניין אותם ולעבוד בעבודה שגורמת להם עונג (או שאינם עושים דבר וגם זה טוב - אבל אינם סובלים). לך דבר עם אנשים ששמעו במשך שנים קולות בראשם, וניסו לפגוע בעצמם רק כדי לא לשמוע את הקולות מעוררי החרדה. חלקם יגידו לך שקצת יותר משעמם להם עכשיו, בלי הקולות ועם הכדורים - שאל אותם אם היו רוצים להפסיק את הטיפול התרופתי - עם או בלי תופעות לוואי ולחדש את ימי הבהלה, כשכל עובר מזדמן ברחוב נדמה להם כסוכן של הממשלה הרודף אחריהם - שאל אותם, רובם לא ירצו להפסיק ויותר מזה - את רובם המכריע איש אינו מכריח לקחת תרופות, הם עושים זאת על דעת עצמם. גש אל האנשים שלא היה להם כוח לנשום ובודאי שלא לדבר במשך תקופה ארוכה של דיכאון - נסה להבין מהם למה הם ביקשו לקבל טיפולי חשמל - ביודעם שבפעם הקודמת זה עזר להם. שאל אותם מה זה עשה להם, שאל אותם האם נגרם נזק למוחם או אולי להיפך ? - ככל שידיעתי מגעת - רובם יאמרו שיעברו שוב את הטיפול ללא היסוס אם יהיה צורך. ודבר אחרון - לגבי נושא הכפיה, מומלץ שגם בנושא זה תעשה קצת שיעורי ביית. על כך ההודעה השלישית והאחרונה.

אתה קצת צודק שבאנו על דעת עצמנו אבל כנרה שבטחנו יותר מידי באתם רופאים ולא פעם הם דוחפים תרופות בשביל השקט הנפשי שלהם שאל אותי לא את לירן אני כבר נחשב לממוחה בתחום בלי תואר באנו לבקש עזרא לא קבר אני ממתין לכתבה האחרונה ואז אגיב