טיפול רעשני

שלום ליאת, רציתי לשמוע את דעתך לגבי הרגשתי כלפי הטיפול. אני מרגישה כל השבוע, כלומר בין פגישה לפגישה, מין רעש כזה בלתי מובן. אני כל הזמן חושבת מה היה, מה נאמר שם, למה היא אמרה את זה, מה אני אגיד בפגישה הבאה, מה אני אסתיר, לאן אתן לה להגיע, ובאיזה נושאים אסור לה לגעת...להתייעץ איתה או לא? להתקשר אליה או לא... האם זה טבעי? זה מעייף אותי נורא... בזמן המלחמה לקחתי חופש, כלומר ביטלתי כל הפגישות בעת המלחמה כי לא היה לי כח להתמודד עם נושאים אחרים חוץ מהמלחמה, אז זה היה חופש של 5 שבועות, אז הרגשתי רע בגלל לחץ המלחמה ומה יהיה הלאה אבל לא היתה כל ההתעסקות הזאת בטיפול ובמה יקרה.....אני נורא לחוצה בפגישות ונורא מפחדת למרות שטוב לי עם המטפלת ומחכה לראות אותה!!! האם זה מוכר? טבעי? האם זה יעבור (אני שם כבר 9 חודשים)? תודה על התייחסותך

ערב טוב, התיאור שלך את ה"רעש" שבין הפגישות מדגים היטב מהי עבודה טיפולית. זאת התשובה לשאלה "איך טיפול עובד?". הדברים הנאמרים בשעה הטיפולית הם התרכיז, ממנו ממשיכה עבודה פנימית בלתי פוסקת, מודעת או לא מודעת. מעניין, לא מזמן קיבלנו כאן תלונה הפוכה, על שכחה בין המפגשים, כך שכל מפגש נחווה כחדש ונטול הקשר. שני המצבים כאחד מייצגים עבודה טיפולית. התכנים הטיפוליים ממשיכים להיות מעובדים, בשקט או ברעש, וכך גם היחסים הטיפוליים. אז כן, זה טבעי, וזה חשוב. אולי אם פחות תילחמי בזה - זה יעייף פחות. בהצלחה ליאת