גניבות של ילד בן 14 תוספת חשובה

בוקר טוב, בהמשך למה שרשמתי בלילה, אנירוצה לציין תגובה שלי שאני לא יודעת אם היא נכונה. כשבני אומר שהוא הולך לחבר התגובה שלי היא צינית: אני פוחדת שתראה שם בבית טלפון או כסף ותגנוב. או: אני צריכה להחביא ממך את הארנק שלי כדי שלא תגנוב לי כסף. אסור לך לצאת לקניון כי אתה עלול לגנוב מחנויות. וכו' אני לא יודעת אם התגובה המילולית שלי נכונה, או שזאת סתם עקיצה מיותרת או אפילו מזיקה. אנא תגובתכם אני ממש לא יודעת איך להתנהג במצב. זה. בעבר בני היה בטיפולים פסיכולוגים אך תקופתם הסתיימה

שלום אסתר, אני נוטה להסכים שיש בעייתיות בשני סוגי התגובות שבנך מקבל: מצד אחד, הוא מקבל תגובות ציניות ומעליבות, ומצד שני הוא מקבל תגובות רכות וסלחניות (משני הוריו - אביו ש"לא עושה עניין" ואמו שליבה נכמר על הילד...). בין השורות שכתבת, אפשר לקרוא כיצד בנכם מבקש מכם תגובה ברורה, יציבה וחד-משמעית. הכוונה לאו דווקא לענישה קשה במיוחד (וודאי לא לענישה גופנית), אלא לנוכחות הורית חזקה ומיטיבה. כדי ללמוד איך עושים זאת עם הנער הפרטי שלכם, אני מציעה לפנות להדרכת הורים אצל פסיכולוג/ית קליני/ת. במרבית המקרים מדובר במספר מצומצם של פגישות בהן מלבנים משהו ביחד - מאוד מומלץ... בהצלחה, אורנה