איך יוצאים מזה?

ערב טוב, לא יודעת ממה להתחיל. אתחיל מהסוף אני בגיל 31 רווקה רוצה מאוד למצוא בן זוג ולהקים משפחה. בעצם אני לא יודעת בנוגע למשפחה אני רוצה מאוד בן זוג. אני חיה לבד בדירה שכורה עובדת מתפרנסת או בעצם שורדת את היום יום. לא היתה לי מעולם מערכת יחסים שאפשר היה לכנות אותה חברות או זוגיות היחסים שלי עם גברים (גם הארוכים שבניהם) היו מבוססים על סקס בלבד. עברתי מס טיפולים פסיכולוגיים שהמשמעותי בניהם היה עם פסיכולוגית קלינית שההתמחות שלה היה הפרעות אכילה. אני סובלת מהשמנת יתר חולנית . בילדותי בערך בגיל 4 עד 7 למיטב זכרוני עברתי התעללות מינית מהדוד שלי שהיה הביביסטר שלי. בעצם אני לא יכולה לכנות את זה התעללות אני חושבת שהוא לא ידע שזה התעללות. המעשים הופסקו ביוזמתי פשוט ביום בהיר ידעתי שהוא צריך להגיע ולשמור עלי אמא שלי נעלה את הדלת ואמרה לי שהוא צריך להגיע כל רגע וכעבור זמן קצר הוא הגיע ואני לא פתחתי לו את הדלת כנראה שהוא הבין שאני יודעת שהמעשים שלו לא בסדר והפסיק. במהלך שנות התבגרותי הייתי למרבה הפלא מאוד קרובה אליו קרובה ומפוחדת באופן קבוע. ישנתי אצל הסבתא שלי המון בסופי שבוע וכל פעם שהוא היה מחבק אותי הייתי קופאת. יחד עם זאת הייתי "חברה טובה שלו" הוא היה מספר לי על כל מערכות היחסים שלו עם נשים "יחסים לא נורמלים סקס חריג ואלים" לפני מס שנים ביום שאבי נפטר הפסקתי לדבר איתו. אני חולמת עליו המון וכל פעם חולמת שאנחנו מדברים כמו פעם אני נפגשת איתו באירועים משפחתיים ובארוחות חג ואנחנו כמו שני זרים. היום אני יודעת שהמעשים שלו דפקו לי את החיים בעצם חלק מהם אני מקווה שהיום עם ההבנות שלי והנסיון בחיים אני בסוף תהליך ההחלמה. אני מתפללת לה' שילדים לא יהיו לו ואם ילדים אז רק בנים. אני לא מתכוונת לפתוח את הסיפור נכון להיום לא רואה בזה טעם יכול להיות שהוא השתנה בכל אופן הוא היה צעיר בסביבות גיל 20 אני מקווה שהוא השתנה. אשמח לקבל תגובה

ריצי יקרה, ההודעה שכתבת מאוד נוגעת ללב. את מתארת את המורכבות שיש בפגיעה מינית בילדות: בבת אחת לדעת שזה לא בסדר, וגם להרגיש תחושות אחרות כלפי המבוגר שנותן לנו תשומת לב אישית, וגם להרגיש ריחוק, וגם להרגיש קרבה שקשה להסביר אותה לאנשים "מבחוץ" כי היא נשמעת "לא בסדר"... אני שמחה שהרשית לעצמך לטפל בדברים, וטוב שנגעתן בנושא של האכילה (אולי כדרך להקיף את גופך בחומת הגנה של שומן), אבל בתחושה שלי עדיין חשוב שיהיה לך מקום בטוח לדבר בו על מה שנפגע ועל מה שממשיך לחלחל אל החיים הבוגרים שלך. ישנם מרכזים טיפוליים שמתמחים בדיוק בזה - בעבודה על המורכבות הזו. האם את מכירה אותם? האם ניסית? המון הצלחה, אורנה

לאיזה מרכזים טיפוליים את מתכוונת?