בעיית בנות!

ערב טוב, שמי אביעד ואני בן 22 אחרי שירות צבאי. יש לי בעיה דיי רגילה בתחום הפסיכולוגיה ואני מקווה שתוכלו לעזור לי. אני מתקשה "להתחיל" עם בנות! אני מרשה לעצמי להגיד שאני נחשב בחור יפה, גבוה, חסון, שלם ומרוצה מאיך שאני נראה ועל פני השטח לא חסר ביטחון עצמי. יש לי מספר רב של ידידות, אפילו מעריצות והיו לי כמה חברות. ברגע שמכירים לי בחורה ויש לי נושא שיחה איתה אין לי שום בעיה להיות איתה ערב שלם ולנהל שיחות מפה ועד להודעה חדשה. אך כאשר אני נמצא במקום הומה אדם כמו פאב או מסיבה ורואה בחורה שמוצאת חן בעיניי (בדרך כלל גם קולט מבטים דומים מהצד שלה) אני לא מוצא את הכוח לגשת ולדבר איתה! להפך, בדרך כלל אני משפיל מבט ומרגיש לא בנוח. כמובן שאחרי שאני חוזר הביתה איני מבין מה עצר אותי. עקב התעניינות ואהבה לפסיכולוגיה ארשה לעצמי לתת דעה משלי :) בתור מתבגר סבלתי מפצעונים בעור פני ולכן אני בטוח שזה פגע בביטחון העצמי שלי בקרב בנות ובליתי את רוב יומי (בגיל 15-17) באינטרנט, כלומר יצרתי הרבה קשרים עם בנות דרך המקלדת ורק לאחר מכן פגשתי אותן פנים מול פנים. אולי פספסתי משהו בתהליך ההתבגרות בגלל עובדות אלו. חשוב לציין שיש לי ביטחון עצמי רב (חלק אומרים אפילו מדי) בכל תחום אפשרי אך בתחום הכרות ראשונית עם בנות ישנה בעיה. אשמח מאוד לקבל פיתרון שיטחי או אולי איזה תרגיל שאוכל לעשות כדי לנסות ולפתור את הבעיה מבלי ללכת לטיפול אצל פסיכולוג :) תודה מראש, אביעד!

שלום אביעד, כשקראתי את הודעתך עלתה בי המחשבה שאתה מתאר קונפליקט, בין חלקים שלך (חלקים של אישיותך, הופעתך החיצונית וכד') שאתה מאוד בטוח בהם (כתבת: אולי אפילו יותר מדי), לבין חלקים שאתה מאוד לא בטוח בהם. זה עורר תחושה של איזשהו פיצול, כאילו אפשר להיות רק 'מאוד מרוצה' או 'מאוד לא מרוצה' מעצמך, כאילו אין אמצע... לפעמים אנחנו באמת עושים פיצולים כאלה כאשר מאוד נפגענו (בדומה לתקופה שתיארת בגיל ההתבגרות). אז אנחנו 'שומרים' חלקים מסוימים של עצמנו מאוד טובים ו'מוגבהים', כאילו כדי להגן עליהם מפני החוויה השלילית. אבל האמת היא שלא קל לחיות עם פיצול, כי החיים יותר 'מעורבבים' מזה... אם היית מוכן להתנסות בכך, כן הייתי מציעה לך לעבוד קצת על נושא הדימוי העצמי עם פסיכולוג קליני. נכון שזה מחייב השקעת מאמץ רגשי, זמן וכסף, אבל זה גם מאפשר לגעת בדברים לעומקם. אני לא בטוחה שיש לי תרגילים להציע לך. אולי, בפעם הבאה שתרגיש את עצמך מאוד 'מוגבה' או מאוד 'מונמך' תוכל "לדבר עם עצמך" קצת על המורכבות הזו - על כך שאתה גם בטוח בעצמך וגם לא, שאתה "גם וגם"... המון הצלחה, אורנה