שיעור על הפנים לילדה

ביתי בכיתה א' ומתלוננת על הערות לא נעימות על השפם (הקטן)שיש לה וכן על הגבות המעט מחוברות.ההערות החלו כבר בגן החובה ואני שמה לב שזה הולך ומחמיר וביתי מגיבה לכך בבכי ובושה. מבקשת לדעת מה ניתן לעשות בעניין, האם יהיה נכון להבהיר את השערות או שנכון יותר להתמודד בדרך אחרת וכיצד? אודה להתיחסותכם.

שלום סמדר, את מעלה שאלה קשה, הנוגעת באופן בו אנו עוזרים לילדינו להתמודד עם כאבי החיים. אני מבינה את הרצון "להעלים" את הבעיה, ובהחלט ניתן להתייעץ בנושא עם רופא עור (אף שלעניות דעתי, לא ימליצו על טיפולים כלשהם לפחות עד להתפתחות המינית של בתך). אם אכן כך יהיה, אנחנו נשארות עם ההיבטים הרגשיים של הבעיה, והאופן בו ניתן לתמוך בבתך מבחינת הדימוי העצמי שלה ומבחינה חברתית. אני יודעת שהמילים הבאות עלולות להישמע "גבוהות" מדי לכתפיה של תלמידת כתה א', אבל באיזשהו אופן זוהי הזדמנות מצויינת ללמד אותה משהו על תחושת הערך העצמית שלה. הלא אף אחד מכם לא "הזמין" את השיער העודף, ובוודאי שקל יותר להיות "כמו כולם", אך מצד שני כל אחד מאיתנו שונה במשהו, ולכולנו מעלות וחסרונות. דברי איתה על זה, הציגי איתה את זה, קראו ביחד ספרים על זה, חפשו מהם היתרונות שלה והדגישו אותם, ספרי לה מהם החסרונות שלך וכיצד התמודדת איתם בילדותך... וכמובן, שתמיד אפשר להיעזר בליווי של פסיכולוג קליני המתמחה בעבודה עם ילדים, שיוכל לתרום את תרומתו המצויינת לתהליך. המון הצלחה, אורנה