עזרה דחופה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/10/2006 | 10:22 | מאת: אורית

שלום, אני בת 35 נשואה באושר+ 3 ילדים מקסימים. יש לי בעיה, אני כל הזמן בחרדות על עצמי (בעיקר פחד מפני מחלת הסרטן) שמשהו יקרה לי. אני מרגישה שאני כל הזמן במאבק השרדות בחיים. כל בליטה, כל גושיש קטן אני אומרת זהו הנורא מכל קרה. קצת רקע: לפני 14 שנים בתקופת היותי סטודנטית נתקפתי בחרדות קשות, שהצלחתי להתגבר עליהם ללא טיפול תרופתי. לאחר כ- 4 שנים לאחר לידת בתי הבכורה שוב נתקפתי בחרדות וטופלתי במשך כמה חודשים בסרוקסט+ כדור הרגעה של זוכרת את שמו +שיחות עם פסיכולוג. מאז התקופה האיומה של החרדות הוטבה אומנם אני כבר מתפקדת ולא חיה על כדורים אך הפחד מפני... תמיד קיים ופוגע לי באיכות החיים. אני לא מצליחה להנות מכלום. מה לעשות? נמאס לי כבר לחיות כך.

לקריאה נוספת והעמקה
09/10/2006 | 00:36 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום אורית, את מתארת אפיזודות חוזרות של חרדה שחלפו בלי או עם טיפול. כאדם עם נטייה חרדתית, עליך ללמוד להשלים עם העובדה שזהו דפוס התגובה שלך למצבים של משבר ושינוי. ידיעה כזו, הגם שאינה משמחת במיוחד, מאפשרת התארגנות טובה יותר כשהחרדה עוד נשלטת. הפחד מפני מחלות (היפוכונדריה) הוא עקשני למדי, ולכן כדאי לנסות ולגייס סוג של הומור עצמי ורופא סבלני, שיוכלו להרגיע אותך כשהחרדה גואה. אם את מרגישה פגיעה ממשית באיכות החיים, כדאי מאד להגיע שוב להתייעצות פסיכיאטרית, ולחשוב על תרופה (אולי תרופה אחרת ממשפחת ה- SSRI) שתוכלי לקחת למשך מספר חודשים עד להטבה. במקביל, מומלץ לחזור לטיפול שיחתי, ולנסות להגיע למקורות העמוקים של החרדה. בהצלחה וחג שמח ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית