לספר את האמת ?

שלום! יש לי ילד בגיל 3.5 אך כדאי לספר לילד ארועים קשים כמו מוות או מחלה קשה של קרוב .

ליניב שלום. השאלה ששאלת עלתה כאן בפורום בהקשרים שונים של אובדן ומוות. זוהי תמיד שאלה לא קלה הנוגעת ברבדים שונים ומגוונים. המפגש של המוות עם ילד רך, הנמצא בראשית חייו- הוא כמעט בלתי נסבל עבורנו ההורים. הצורך להגן מפני כל רע והרצון להבטיח עולם אידיאלי נטול רוע, אכזריות וכאב מאפיין כמעט את כל ההורים. המציאות הפולשת לתוך הבועה של הקשר הורה- ילד נחווית כאכזרית ורעה. מצד שני- ילדים חשים את מה שקורה, גם אם לא נאמר להם. הם חשים את חרדות הוריהם, את העצב, הכאב, הגעגועים. התחושות- כאשר אינן מלוות במילים, עשויות להציף ולאיים עוד יותר. לכן, לדעתי, חשוב בכנות ובפשטות להסביר את מה שקורה. להסביר את העדרו/ העלמותו של אדם מסויים, את העצב והכאב- וכל זאת כמה שניתן ללא תאורים "פלסטיים" מפורטים. הילד עשוי לשאול שאלות על כך. תפיסת המוות של ילדים שונה משלנו. לעיתים נדמה כי הבינו את ההסבר- ושנייה אח"כ הם ישאלו: אז מתי נלך אליו? ואתם בסבלנות רבה צריכים לחזור על ההסבר. זה אולי גם יעזור לכם לעכל את האובדן, להסבירו במקביל גם לעצמכם, ולהבין כי כשם שאבל הינו תהליך ארוך ומורכב, כך גם הבנת המוות קשה לתפיסה. תוכל, אם תרצה, לשתף אותנו יותר בפרטי הסיפור העצוב הזה. אתה מוזמן גם לספר כיצד התמודדתם עם שאלותיו של ילדכם- והעיקר- תהיו חזקים. שיהיה בהצלחה. רוית.