חרדה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, אני כבת 30 , נשואה באושר ואם לשתי בנות . אני בוגרת שני תארים בתחום החינוך והסוציולוגיה ובעיתי היא כזאת: במשך השנים עבדתי במישרות בכירות , הייתי בעלת ביטחון עצמי אולם כאשר עשיתי הסבה לתחום ההוראה( לאחר הלידות) הופתעתי לגלות שאני מתרגשת מאוד לעמוד מול ההורים כאשר יש אסיפות הורים (לא באופן פרטני) , פתאום כל יכולת הדיבור קשה לי . אינני יודעת מה לעשות מאחר והדבר גרם לי לחשוב שאני חסרת ביטחון ולכן אינני יכולה לעסוק במקצועי שאותו אני מאוד אוהבת. כמו כן כאשר ישנם טקסים ואני צריכה לדבר במקרופון אני רועדת כולי. לעולם לא ניתקלתי בתופעה זו. אודה מאוד להתיחסותך
שלום הילה, הקושי והחרדה המתעוררים מול קהל אינם צריכים להיות מי שירחיקו אותך מהמקצוע שאת אוהבת. העובדה שאת מסוגלת לעמוד בפני כיתת תלמידים וללמד מעידה על כך שהבעיה לא מאד חריפה, ותוכלי לטפל בה בהצלחה. תוכלי לעשות זאת או באמצעות סדנה להתמודדות עם חרדה חברתית, או באמצעות טיפול פרטני באוריינטציה קוגניטיבית-התנהגותית, בו תוכלי ללמוד טכניקות להרגעה עצמית ולשליטה בחרדה. עליך לזכור שחרדה במידה מסויימת היא כמעט בלתי נמנעת במצבים בהם עשרות זוגות עיניים נעוצות בך. למרבה המזל, בדר"כ הקהל אינו מבחין ברעד, וגם אם כן - קיימת מידה של סלחנות לתופעה כה אנושית ומובנת. נסי להתמודד עם הבעיה באופן נקודתי, ולא להרחיב אותה לכלל מסקנות גורפות על תפקודך כמורה. מועדים לשמחה וחופש סוכות שמח (אספי כוח, כי אין יותר חופש עד חנוכה...) בהצלחה ליאת
אני רוצה להוסיף שעד שהטכניקות והטיפולים ייסעו לך, ישנם כדורים שונים שיכולים לסייע לך נקודתית בעת הצורך(וישנם כדורים העוזרים כסוכרית המנטוס...)