תהיות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/09/2006 | 10:14 | מאת: נפש מיוסרת

אני נמצאת בטיפול זמן לא מועט..(שנתיים+).הגעתי בגלל חרדה/דיכאון, ובטיפול התעוררו דברים נוספים.כמו שד התלות...שהיה רדום זמן רב,אבל קם מרבצו נוכח הטיפול,במלוא "תפארתו" המכאיבה. לאחרונה,לאחר שקראתי בנושא, אני חושדת שאולי יש לי הפרעת אישיות תלותית באיזה שילוב עם הפרעת אישיות טורדנית כפייתית...(ולא הפרעת החרדה האובססיבית קומ').בטח נראה לך מגוחך שאני מציעה אבחונים אפשריים..כי האבחון הפסיכולוגי,בעיקר של הפרעות אישיות הוא כל כך מורכב ומסובך.אבל מה שקראתי תיאר את מצבי כל כך במדויק, ואני די מתוסכלת מהמצב, כי למרות הטיפול והכוונות הטובות של "כולם" אני לא מרגישה ממש שיפור.בעיקר בנושא התלות,הקושי להיות לבד ולהרגיש דברים קשים/כואבים.לכן אני תוהה-אולי זה נובע מאבחון לא נכון...תוכלי לעזור לי בזה? אני לא אשאל את הפסיכולוגית שלי על האפשרויות הללו...

לקריאה נוספת והעמקה
27/09/2006 | 15:16 | מאת: רווית

נפש מיוסרת ויקרה, א)לא כדאי לך לנסות לאבחן את עצמך ב)טיפול פסיכולוגי לא מתנהל על פי תיוגים של הפרעות אישיות,ולא נראה לי שהאבחנה עוזרת לתהליך הטיפולי ,עדיף שתתמקדי בכוחות שלך,כי בעצם הריפוי זה לחזק את הקיים ולא להתמקד בחולשה. בתוך האבחנות האלו יש אדם. שאלת את עצמך למה כל כך חשוב לך שלקשיים שלך יהיה שם?אולי זה משהו טבוע בנו,כל בני האדם, לרצות שיהיה שם למחלה שלנו יש בזה משהו מרגיע. ג)אם זה כל כך מעסיק אותך למה לא תדברי על זה עם המטפלת שלך,נראה לי שבקשר של שנתיים כבר אמורים להרגיש נוח לדבר על תהיות כאלו בטיפול ואולי היא כן איבחנה אותך. מטופלת מתויגת

27/09/2006 | 16:16 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב לתוהה המיוסרת ולרווית, גם אני, כמו רווית, לא מתה על אבחנות, ובטח לא על התפיסה כאילו לכל הפרעה יש *רק* טיפול אחד נכון. הפרעת אישיות היא אבחנה שקל מאד להזדהות איתה שכן מרכיביה הם אותם המרכיבים הנמצאים בכל אישיות, רק ברמת ארגון שונה ובמינונים שונים. החרדה והדיכאון שבגללם הגעת לטיפול יכולים להופיע בגדול גם לצד הפרעה אישיותית, ולפיכך אין כאן עניין של אבחנה שגוייה. לאחרונה התעורר בך "שד התלות". זהו שד הנמצא בכל אחד מאיתנו, והוא מתעורר כאשר אדם אחר הופך יקר לנו במידה כזו שאובדנו הפוטנציאלי נתפס כמסוכן לשלמותנו הנפשית. הקושי להיות לבד או להרגיש רגשות עוצמתיים היה, כנראה, גם קודם, ויכול להיות שהוא בולט יותר עכשיו בגלל שהדברים האחרים נרגעו קצת. כנראה שאין ברירה, אלא לדון על כך בטיפול בכל זאת. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית