שוב נפגעתי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/09/2006 | 17:12 | מאת: שרה

שלום, נפגשתי לפני שעה קלה עם "חברה" שגרה קרוב אליי וביקשתי ממנה לפני כמה ימים לאסוף את הדואר שלי בשבוע שאני בחו"ל. אני מצפה לצ'ק על סכום גדול שאמור להגיע אליי בדואר (כנראה רשום) בעת שהותי בחו"ל, צ'ק שהיו עליו מלחמות בירוקרטיות בתקופה האחרונה. שאלתי את חברתי מאוד בעדינות אם יהיה לה קשה ללכת עבורי לדואר בתקופת היותי בחו"ל, במידה ואכן הצ'ק יגיע בדואר רשום. היא אמרה שבהחלט יהיה קשה ונפגעתי מאוד. יש לציין שרק לפני שבועיים סרקתי עבורה תמונות במחשב ובניתי לה משהו קטן באינטרנט בין דברים רבים אחרים שעשיתי עבורה. אמנם אותה אישה מאובחנת כפסיכוטית ואף הייתה מאושפזת באשפוז כפוי וכעת נמצאת בטיפול מרפאתי כפוי וכל יחסי התן וקח שלה עם אנשים רוויים תחושת קיפוח, מריבות וניתוקים. היא תופסת את עצמה כ"טובה" ו"מעניקה" ואת כל העולם כ"לוקח" ו"מקבל". יחד עם זאת, זה לא מקל על תחושת הפגיעה שלי ממנה. כל פעם אחרי אירוע כזה איתה אני מנתקת את הקשר לזמן-מה, כפי שבוודאי עושות חברותיה האחרות, ובכל זאת, אני נפגעת וחוזרת - כנראה בגלל בדידות שלי. אשמח לכל תגובה. תודה ושנה טובה, שרה

לקריאה נוספת והעמקה
21/09/2006 | 01:31 | מאת: חני

לפעמים גם לאנשים בראים יכול להיות קשה לעשות משהו עבורינו,לא ביגלל שהם לא מעריכים אותנו או את מעשינו אלא מסיבות אישיות ממש.הית מרגישה יותר טוב אילו היא היתה משקרת לך שלא יהיה לה קשה?אני דווקא אוהבת כנות בין החברות.אם אני מבקשת מחברה משהו אני לא רוצה לשמוע שקרים מנומסים.

21/09/2006 | 01:44 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום שרה, כאשר אנו שואלים מישהו בעדינות "אם יהיה לו קשה" לעשות משהו למעננו, אנחנו משאירים לו - בצדק - את האופציה לסרב, שמא באמת יהיה לו קשה. את עצמך הסברת עד כמה אישה זו פגועה, ולפיכך, יש להתייחס לתשובתה כפשוטה. שימי לב כיצד דפוס ההתנהגות האופייני לה, שב ומשחזר את עצמו ביניכן, פעם אחר פעם. נסי להישאר עניינית ולמצוא פתרון אחר, הנשען פחות על "טובות" ויותר על תכנון מוקדם. תוכלי, למשל, לפנות לסניף הדואר, ולבקש לשמור עבורך את הדואר הרשום. אגב, רצוי לא לציין שמדובר בסכום כסף גדול. נסיעה טובה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית