בדידות

שלום לפסיכולוגים ! אני נמצא בטיפול נפשי 3 חודשים בשיטה דינאמית. אחת הסיבות שהחלטתי לפנות לטיפול היא תחושת הבדידות. אני מרגיש מאוד לבד גם בטיפול. שוחחתי על כך עם המטפלת וגם היא מודעת לכך ומרגישה שאני לבד בטיפול. האם היא היתה אמורה להפיג את תחושת הבדידות שאני חש? אנא דעתכם והמלצתכם ?

רועי יקר, תחושת בדידות יכולה להיות מעיקה וסמיכה עד מחנק. כנראה שאנו שונים זה מזה באופן בו אנחנו חווים את הבדידות ובדרכים בהן ניתן לפוגגה. יש מי שמצליח להרגיש טוב יותר בחברת אנשים אחרים, ויש מי שמרגיש הכי לבד דווקא במחיצתם. כמי שחיה לא מעט שנים בחברה קיבוצית, אני זוכרת עד כמה נחמץ לבי מול אנשים מסוימים, היושבים סביב שולחנות חג, בתוך ציבור גדול, בודדים עד כאב. מטפלת יכולה - ויכולה שלא - להפיג את בדידותך, אבל התשובה לכך נמצאת אך ורק אצלך. המפגש השבועי הוא אכן "טיפה בים", שכן שעה אחת יכולה להיבלע בערבות השממון והבדידות של שאר השבוע. כשאתה מתאר מה מרגישה המטפלת שלך, נדמה לי שאפשר לחוש את נכונותה להיות איתך בתוך התעוקה הסמיכה הזו. בעיני זהו ניסיון אמיץ למדי, לא לקבל על עצמה תפקיד של ממלאת צורך, אלא להיות איתך באמת באמת בלבד ולשרוד אותו. זה די "ביחד", לא? ליאת