האם זה אופי או הפרעה?

אני בחור בן 25 משוחרר כשנתיים וחצי מהצבא. יש לי תעודת מקצוע ואני לא מוצא את עצמי.אני זז בין עבודות כל הזמן וחושש מעבודות שדורשות ראש גדול.אני מחפש להיות פקיד ראש קטן אין לי חשק או כח לאתגרים ולחץ ואני מתרחק כמו מאש מעבודות המאופינות בלחץ.אני שונא אתגרים ונלחץ מהם (לא רק בעבודה אלא גם בחיים האישיים). בלימודים ובצבא הצטיינתי וכל עבודה שאני עובד אני ממש טוב שם. הייתי בטיפול פסיכולוגי והפסיכולוגית איבחנה שיש לי "משיכה לכאב" עפ"י הגדרתה. פרט לכך,אני סובל גם מחוסר סבלנות,לחוץ ופסימי. האם עליי לקבל את עצמי כך?האם זה אופי?זה תקין או שזו איזושהי הפרעת נפשית?

שלום ערן, הימנעות עקבית מאתגרים וממאמץ, בעיקר כאשר הפוטנציאל להצליח קיים ומוכח, יכולה להעיד על קושי סביב הדימוי העצמי ותחושת ערך. תפיסת עצמי שלילית יכולה להיות מקושרת גם לנטיות מזוכיסטיות עליהן עמדה הפסיכולוגית שלך. כדי לאבחן הפרעה נפשית או הפרעת אישיות נדרש הרבה יותר מתיאור קצר בפורום אינטרנטי. מבלי להיכנס לשאלה אם זה תקין או לא (אחרי הכל, מי מאיתנו לגמרי תקין?), אין לי ספק שטיפול פסיכולוגי באוריינטציה דינמית יוכל לסייע לך לשנות את מה שאפשר, וללמוד לחיות עם מה שכבר מאוחר לשנות. בהצלחה ליאת