בדידות

כבר כתבתי כאן לא מזמן אבל מרגישה צורך לכתוב שוב, אולי אקבל תגובות נוספות. אני בת 33 רווקה, חייתי כל שנותיי עם הוריי, ולאחרונה רכשתי לי דירה משלי. במקום להיות שמחה, אני מלאת חששות וחרדות, בעיקר מהמצב החדש, ומהבדידות שאחווה פתאום. חברות אין לי הרבה, ואני פוחדת שתחושת הבדידות תתעצם. כמו כן אני מלאת חששות שלא אוכל להסתדר עם העול הזה של להחזיק דירה לבד. בקיצור, אני חווה משבר, ולא יודעת איך להתמודד ולצאת ממנו חזקה - ועדיין אפילו לא עברתי לדירה. האם יש כלים שיכולים לסייע לי לעבור את תקופת ההסתגלות הזו? אולי כדאי לפנות לכדורים - יש לי ניסיון עם תרופה מסויימת שלקחתי בעבר.

ערב טוב, חששות ודאגות לפני מעבר לדירה משל עצמך הן תגובות צפויות ונורמליות, ועדיין אינן בהכרח משבר. זהו אכן מהפך, וכמו כל מהפך הוא מחייב תקופת הסתגלות. תרופות, הגם שתועלתן רבה במצבי דיכאון וחרדה, נדמות בעיני כ'ארטילריה' כבדה ולא הכרחית במצב שאת מתארת. למרביתנו יש כוחות התמודדות התואמים למשימות חיים שוטפות. התרופות לא יסייעו לך כלכלית, ובוודאי שלא חברתית. אני מניחה שההחלטה לעבור באה לאחר שיקול דעת ומסקנה שזה לפי כוחך מבחינה כלכלית. מול הבדידות החברתית תצטרכי להתמודד בהדרגה, תוך הרחבה מכוונת של המעגלים החברתיים שלך (חוגים, לימודים, ריקודי עם, עבודת התנדבות, וכו'). עליך להתכונן להעצמה זמנית בתחושות החרדה ואולי גם בהרגשת הבדידות, אך אלה, כאמור, צפויות וטבעיות. אם לאחר מס' שבועות תרגישי שעדין כל כך קשה, אפשר יהיה לחשוב שוב. אל תתני לדאגה לכרסם יתר על המידה. אחרי הכל, זוהי החלטה חגיגית ביותר!!! שיהיה בשעה טובה ליאת