כועסת...מיואשת .....עצובה...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום ליאת,מזמן לא כתבתי ...רוצה לשתף אותך באחד הטיפולים הקשים שעברתי היום ,למען האמת באתי היום עצבנית בגלל שאני מרגישה ששום דבר בתחום הזוגי לא מסתדר ... אני מוצפת מאד בכל התק האחורנה אין לי רגע אחד של שקט בחיי ....עברתי תק מאד קשה בריאותית אני בריאה עכשיו ויש לי את כל הזמן שבעולם להשקיע ולהנות אבל הכל תקוע לי הכול, אני מרגישה עצורה מאד נמאס לי להכיר מהאינטרנט ולא למצוא ..נמאס לי שאני פוסלת על ימין ועל שמאל זה מגביר את התסכול אבל אני יודעת ובעיקר מרגישה שחבל על הזמן של שנינו. במהלך כל הטיפול היום כעסתי כמעט כל מה שהיא אמרה לי התעצבנתי אני פשוט לא יכולה לשמוע את הבדיקות האלו יותר את הפירוש לכל משפט שאני אומרת זה מעצבן אותי מאוד ...נמאס לי שהיא מדברת כך אליי. היא שאלה אותי מה אני רוצה ואמרתי לה שתדבר איתי בצורה סחבקית בעיני זה יותר אמיתי וישיר ולא ללכת סחור סחור כל מה שאני שואלת היא מחזירה לי בשאלה למה היא לא יכולה לתת תשובה .אני כל הזמן חוזרת ואומרת שאני לא סומכת עליה שהיא אמיתית איתי אני לא מדברת על כל האכפתיות ואחריות שיש לה והיא ....היא מדברת איתי כל הזמן על הטוטליות שלי על זה שאם משהו לא מתאים לי פיקס זה לא בסדר מבחינתי ....אוף כמה שאני כועסת איך היא יכולה לומר לי דבר כזה ...אף אחד כולל אותי לא יכול להיות מתאים פיקס לאף אחד וזה מה שיפה כל כך באהבה שלמרות הכל עדיין אנחנו אוהבים ומקבלים. בשבוע האחרון הרגשתי לא רגועה בחיי אני חושבת שהיה לי התקף חרדה קל ,דופק מהיר ,חוסר חמצן ובעיקר מחשבות שלא מפסיקות ולא נותנות מנוח ולישון )למען האמת לא שיתפתי הפעם את המטפלת שלי חיכיתי לפגישה התייצתי עם הרופא שלי שנתן לי כדור הרגעה, אמנם לא לקחתי אבל הצלחתי להירגע .כתבתי בעבר שאני הפסקתי לקחת את הכדורים הללו ...והצלחתי בחודשים האחרונים להגיע לאיזון לבד ...לא רוצה לחזור לזה...אני מניחה שזה עומד ביני לבינה הכדורים, ולכן לא התקשרתי פחדתי מהפיתרון הקל ....כך באתי לטיפול באי שקט ....ויצאתי עוד יותר נסערת ....כמעט חצי טיפול עמדתי בפינה (אני שוכבת לי בדרך כלל ) לא מסוגלת להסתכל בעינים וסופרת את הדק ללכת ....נכון היא לא נתנה לי את מה שקוויתי את השקט החום והשלווה שכל כך חסר לי. אולי הציפיה לזה גם לי לתסכול גדול ...אני שונאת לריב ועוד יותר שונאת שמהדיבור שלנו אני צריכה ללמוד איך אני מגיבה בקשר קרוב ...איך אפשר להמשיך מפה ....אני 6 שנים בטיפול אחרי גירושים מגעילים שעברתי ..אני כל כך קשורה למטפלת שלי ...לא חושבת על טיפול אחר ....אני מרגישה כל כך הרבה רגש שיש לי בלב לתת לאיש שלי אבל לא מוכנה להתפשר ....היא אומרת שאני מתוכנתת ולא מרגישה . אך איך היא אומרת לי דבר כזה אחרי כל כך הרבה שנים היא הרי מכירה אותי ...הכול אני עושה ברגש מאוכל...עד ...סקס...אני יודעת להביע ...ויותר מזה לגעת בדיבור שלי באנשים ...והיא אומרת לי שאני מתוכנתת ...בסוף שהטיפול נגמר היא אמרה לי שאם אני צריכה משהו שאני אתקשר (אני נפגשת איתה רק עוד שבועיים עקב אילוצים...אני רגילה להיות 2 בשבוע )ואני אומרת לה שזה בסדר יש לי כדורים ....כנראה שהיא פירשה את זה כעקיצה ....ואמרה לי בדלת שזה לא פייר ....וזהו ומאז זה ממשיך לכאוב לי ...סורי על תוכן המכתב הארוך ....מזל ליאת שיש מקום כזה לפרוק ולשתף ....לילה טוב...אני.
ערב טוב 'אני' ברוכה השבה אל הכתיבה בפורום. צר לי שלא יכולתי להתייחס מוקדם יותר. אני מניחה שלא קל להישאר עם כל הכעס הייאוש והעצב כל כך לבד שעות ארוכות. לא הייתי רוצה להיכנס ליחסים בינך לבין המטפלת שלך, שכן אין דבר טפשי מזה לעשותו. מה שכן, אני יכולה לחוש בפער המכאיב בין הר הגעש שבתוכך, לבין אותו "תכנות" לכאורה, שהמטפלת שלך רואה. כאשר את עומדת בפינה ולא יושבת, או כאשר את נמנעת מקשר עין, הנתיב הזה שבין הלבבות יכול להיחסם, ולו לזמן מה. אולי לזה היא מגיבה? מקווה שיבוא במהרה השקט שאחרי הסערה. המשיכי לכתוב לנו ליאת
שלום ליאת, תודה על התייחסותך ..למען האמת יצאתי לחופשה בת יומיים לכנרת,ואני מרגישה קצת אחרת ....פחות נסערת ורגועה ....אני עדיין מרגישה שכואב לי הלב ....ובעיקר מיואשת ....הכי חשוב שישנתי לי קצת. .דיברתי עם הפסיכולגית שלי אתמול בבוקר וקצת יישרנו קו.בטל היא נתנה לי את התחושה שהיא בכלל לא כועסת ושהיא איתי בעניין הכדורים ...אבל את יודעת ליאת אני מרגישה תקועה כל כך ...אני יודעת שטיפול יכול לעזור לי אבל לא לפתור לי את הבעיה ... שהיא להכיר סוף כל סןף מישהו שימצא חן בעיני ...לא יודעת איך אני מתקדמת מכאן ...אני תקועה בחיי ותקועה בטיפול ...זהו אני .