ליאת

היי ליאת בהמשך למה שכתבתי לך אתמול..... היום היא עברה את הניתוח והיא עכשיו בהתאוששות. הניתוח עבר בסדר. מה שמדאיג אותי עכשיו זה היחסים בין חבר שלי לבינה. שבוע שעבר,כמה ימים לפני שהיא הגיעה לבית חולים(זה היה משהו פתאומי.. דלקת תוספתן היו חייבים לנתח דחוף) חבר שלי רב איתה ועם הבת שלה והיא הלכה והגישה עליו תלונה במשטרה על תקיפה, טענה שחבר שלי דחף אותה וזרק עליה מאפרה וכמעט פגע בה וכו... חבר שלי היה בחקירה במשטרה ושוחרר אח"כ. היה סיפור עם זה אבל אני לא רוצה לפרט יותר מידי..... הם אף פעם לא הסתדרו אבל אף פעם לא הגיעו לריב עד כדי כך גדול ועוד זה שהמשטרה בתמונה עכשיו ממש מלחיץ אותי. חבר שלי מאחל לה רק למות וכפי שכתבתי לך כבר אתמול ממש הוא מסרב שאני אבקר אותה. לטענתו הוא בכלל לא תקף אותה ויש לו גירסה אחרת לגמרי ממה שהיא מספרת. קשה לי עם זה. אני יותר נוטה להאמין לה.... קרה כמה פעמים שחבר שלי הרים ידיים גם עליי. לא ממש מכות חזקות "רק" כאפה או סטירה. אני יודעת שזה הינו הך אם זה רק סטירה או מכות ובכל מקרה זה צריך להדליק לי נורה אדומה נכון? בדרך כלל חבר שלי מקסים אליי אני יודעת שהוא אוהב אותי מאוד .אני מבינה שזה לא בסדר שהוא לפעמים יכול לאבד את העשתונות ממש עד כדי הרמת ידיים עלי.אני יודעת שזה מאוד לא בריא לי להישאר בקשר כזה... ואני נשארת שם בכל זאת. דיברתי על זה עם המטפלת שבוע שעבר והיא גם יעצה לי לנתק עימו קשר.לא רציתי שהיא תרשום את זה במהלך הפגישה, כל מה שסיפרתי לה על חבר שלי....(כתבתי לך שבוע שעבר על זה) שבוע שעבר שבר לי את הפלאפון הוא התעצבן שידיד שלי התקשר אליי... ולא יכולתי להיות בקשר עם אחי עד שקיבלתי פלאפון חדש... והוא מתעקש איתי שאני אחליף מס טלפון ושלידידים שלי לא יהיה את המס החדש. אני מרגישה ממש רע עם זה.אני הולכת להיפרד ממנו.... החלטתי!!! לי נמאס! אני יודעת שהפרידה ממנו תהיה קשה עליי.לא יודעת איך אני עוברת את זה.אבל יהיה בסדר נכון? אני ממש מודאגת מהכל.... אני דואגת גם לאשתו של אביו בבית חולים.גם ככה לא חסר לי בעיות ועכשיו גם זה נפל עליי. באמת ואין לי כוח יותר. ליאת את יכולה להגיד לי שיהיה בסדר? חן

חן, אני חושבת שהחששות שלך מוצדקים. עלול להיות מאד מסוכן לחיות עם אדם שמאבד עשתונות, שלא שולט בכעסים שלו, שבוחר לבטא כעס באלימות פיזית או מילולית. כפי שכתבת, את יודעת שזה עלול להגמר רע. סליחה שאני מטיפה, אבל אין כזה דבר מכה קטנה או "רק" סטירה או כאפה. קשה להפרד מקשר זוגי, ועוד יותר קשה כשמדובר בבן זוג אלים. יש קו סיוע במקרים של אלימות במשפחה - אנא התקשרי לשם (1-800-22-0000). שם יוכלו להקשיב לך, לעזור, לייעץ ולתמוך. זה לא תהליך פשוט וקל, אבל נראה לי שהחיים שלך לימדו אותך שלמרות כל המשברים והקשיים, את יודעת לעבור מכשולים ולמצוא בעצמך כוחות. אין לי ספק שגם הפעם תוכלי למצוא בעצמך כוחות לעשות את הטוב ביותר ולדאוג לשלומך. יהיה בסדר :-)

ערב טוב חן, אני שמחה לשמוע שהאישה לה דאגת כל כך עברה את הניתוח בהצלחה. אני שבה ומזכירה לך נושא ישן עליו כבר דיברנו - הנטייה שלך לקחת על עצמך דאגה ומעמסה גם כאשר אין לך שפע משאבים זמינים כרגע. ובעניין השני, הזכרת כאן לא פעם את החבר שלך, והדגשת עד כמה הוא אוהב אותך. ההתנהגות שלו, המתפרשת בעינייך כאהבה חסרת גבולות, 'מריחה' כמו סוג של רכושנות מסוכנת. קנאה טבעית לבן-זוג אהוב אינה דומה לקנאות חונקת, שאינה מאפשרת מגע חברתי עם ידידים ובני משפחה, עד כדי בידודו של האדם האהוב וניתוקו מאחרים. התנהגות כזו, הבאה יחד עם אלימות פיזית בוטה ("כאפה" סטירה והשלכת מאפרות על אדם מבוגר הן ממש מכות, חביבתי!), מדליקה לא רק נורה אדומה, אלא את כל צופרי האזעקה האפשריים. נתקי את עצמך פיזית ורגשית מאדם כזה, כי הוא מסוכן לך. כל מה שיוכל לעזור לך עכשיו - כשר. גם הגוף עליו המליצו לך כאן, גם המטפלת שלך, וגם אנחנו מכאן. ובלבד שתצילי את עצמך בזמן. ואז - יהיה בסדר :-) שלך ליאת