איך מתירים את הפלונטר הזה?

בוקר אור, בן זוגי ואני זקוקים לעצתך ... אנחנו זוג שנשוי כבר למעלה מ-20 שנה. יש לנו 2 בנים בוגרים. לבעלי יש עוד אחות אחת ביולוגית- הבכורה ואחות מאומצת - חולת סכיזופרניה (קרובת משפחה שאומצה בילדות לאחר מות אימה). אב המשפחה נהרג במלחמת ששת הימים. האחות המאומצת אומצה כשנתיים לפני שהוא נהרג. האם היא אישה בתחילת שנות ה- 70 לחייה עם יכולת התמודדות מדהימה. אישה ריאלית, שקולה מאוד. פעילה ביותר: היא עבדה כל חייה (ספרנית) וכיום כשהיא בפנסיה היא מתנדבת, הולכת לחוגים, לפעילויות במועדון הכוללות: הרצאות, הצגות וטיולים מדי פעם. מבחינה בריאותית- היא בריאה ומקפידה על אורך חיים בריא. היא חיה לבדה כמעט מאז שהתאלמנה (למעט תקופה קצרה שהיא ניסתה לחיות עם גבר, אבל זה לא הלך והם נפרדו). כאם היא לא הייתה "אדם חם". היא אימא דאגנית מאוד, אבל הכל אצלה שכלתני. לעומת זאת, כסבתא היא שונה לגמרי. היא מאוד "חמה" כלפי הנכדים ויש לה קשר מצוין איתם. היחסים בינה לבין בעלי תמיד היו תקינים, לעומת יחסיה עם בתה הבכורה שניתן להגדירם "יחסים גועשים". הבת (בתחילת שנות ה- 50), גרושה +2 ילדים גדולים אחרי הצבא, ללא עבודה קבועה, ואין לה אפילו תעודת בגרות. את הבת המאומצת הם אימצו כשהייתה קטנה ולא ידעו שהיא חולה. רק כשהגיעה לגיל ההתבגרות - פרצה המחלה. מכיוון שאז לא ידעו הרבה על המחלה, חמותי טיפלה בה לבדה בבית! כלומר, הבן (בעלי) והבת היו חשופים להתקפי המחלה מבלי שמישהו עזר להם בהתמודדות. הבת המאומצת- החולה סיימה תיכון והצליחה לקבל תעודת בגרות. היא גוייסה לצבא ורק בסוף השירות- היה לה התקף רציני שבגינו הצבא אישפז אותה, ומאז היא מטופלת עם כדורים ומדי שנתיים לערך מתאשפזת לתקופה של חודש חודשיים. היא נשואה ויש לה 2 ילדים. הבת הביולוגית איננה מחוברת למציאות. היא עוסקת בתחומי המיסטיקה (מתקשרת עם רוחות ומלאכים!) ולא מצליחה לפרנס את עצמה ואת ילדיה. חמותי תומכת בה כלכלית כל השנים. בתקופה האחרונה החלה הבת הביולגית לטעון שחמותי במצב נפשי מעורער ושהיא בדיכאון וזקוקה לטיפול תרופתי. חמותי אכן הייתה במתח בתקופה האחרונה עקב המצב הבטחוני (הבת המאומצת גרה בצפון וכשפרצה המלחמה חמותי אירחה אצלה את כל המשפחה, אך כעבור זמן הם חזרו הביתה ומאז היא מאוד דואגת לבת ולילדים). כמובן, שגם מצב הרוח בהתאם. אבל, משיחות הרבות שיש לנו איתה, אנחנו לא התרשמנו אפילו לא לשנייה שהיא במצב שמצריך טיפול - ובוודאי ובוודאי שלא טיפול תרופתי. חשבנו שה"שיגעון" של הבת יחלוף ולכן, לא התייחסנו לטענותיה ברצינות רבה. הבעיה שהיא יצרה קשר עם רופא המשפחה של האם ואמרה לו שאימא שלה בדיכאון ושהיא דואגת לה. רופא המשפחה הציע לאם לקחת כדורי הרגעה ולפנות לטיפול פסיכולוגי. האם הייתה בשוק וכשהיא גילתה מה עשתה בתה, היא רתחה מזעם. בכך הפרשה לא תמה. הבת מתקשרת לאם 3 פעמים ביום ועל כל מילה שחמותי אומרת, היא קופצת וטוענת - הנה הוכחה שאת לא בסדר ושאת זקוקה לפסיכיאטר. בשבת היא הגדילה לעשות ודיברה איתנו על כך שהיא מתחילה לברר מה עליה לעשות כדי להיות האפוטרופוסית של האם. כשניסינו לשוחח איתה ושאלנו אותה מניין לה שאימה במצב נפשי שכזה, מאיפה האבחנה? מכיוון שאנחנו לא רואים שזה המצב בכלל, היא טענה שלה יש המון ידע בפסיכולוגיה והיא יודעת יותר טוב מאיתנו לנתח את ההתנהגות של אימה. אני מוכרחה לציין שהידע הרב שהיא מתגאה בו נרכש מקריאת ספרים בלבד. היא איננה מוכנה לקבל את דעתנו כלל. חמותי נמצאת כעת במצוקה- אבל רק בגלל ההתנהגות של הבת. אני פונה אליך בבקשה לייעץ לנו מה לעשות? ברור שמי שצריכה עזרה זאת הבת, אבל אין סיכוי שהיא תקשיב לנו. איך לעצור את הבת מלפגוע, למעשה, באימה? אנחנו לגמרי אובדי עצות!! המוני תודות מראש על התייחסותך להודעה הארוכה כל כך!!!!

שלום אור, ככל שעולה מדברייך, חמותך היא אישה בעלת חוסן רגשי ובוחן מציאות תקין, ולכן נדמה לי שאיני מבינה מה בדיוק מדאיג אתכם. אם היא בריאה בנפשה, וכל קרובי משפחתה יוכלו להעיד על כך, הרי שממילא איש לא ימנה לה אפוטרופוס ולא יטפל בה "בכוח". איך עוד את חושבת שהבת יכולה לפגוע באמה? תשובה דומה אוכל לומר גם ביחס לאחות עצמה: כל עוד היא מתפקדת באופן סביר, ואינה רוצה להיעזר, אין לכפות עליה עזרה מקצועית. נדמה לי שהבעיה כאן סבוכה יותר, וקיימות מוטיבציות שונות ומשונות, קואליציות גלויות וסמויות במשפחה, וכעסים ישנים המתעוררים עכשיו, על רקע האירועים האחרונים. יש מחלת נפש אחת קשה במשפחה, והשימוש באבחנות נפשיות (המיוחסות גם לאם או לאחות הביולוגית) 'מריח' כמו שימוש לרעה או "יד קלה על ההדק". באופן ענייני, יוכל בעלך לומר לאחותו שאינו רואה כל צורך בהחלת האפוטרופסות על אמם. כדאי שיגלה מעורבות רבה יותר במתרחש, ישוחח עם אמו על תחושותיה (אגב, גם אם קשה לה והוצע לה טיפול תרופתי מרגיע, עדיין אין בכך כדי להפוך אותה חסרת אונים ולא תפקודית), ועם שתי אחיותיו על מידת אחריותם *המשותפת* לשלומה של האם. כל טוב והרבה בריאות ליאת

עד שיענה לך אחד ממנהלי הפורום אני יכול לומר שאם חמותך בריאה ואין כל עדות רפואית לבעיה נפשית המחייבת מינוי אפוטרופוס, אין כל סיכוי שהבת תצליח לממש את כוונתה. כדי למנות אפוטרופוס לאדם בגלל מחלת נפש יש צורך להוכיח שהוא אינו מסוגל לדאוג לעצמו ולהיות אחראי למעשיו. אישור על כך יכול לתת רק פסיכיאטר מומחה. מכיוון שלפי דבריך המצב איננו כך הרי שאין סיכוי שימצא פסיכיאטר שיתן אישור כזה. מה שכתבתי הוא על פי ידע והבנה אישית ואינני איש מקצוע בתחום. תשובה מפורטת ומקצועית תקבלי בהמשך מאחד ממנהלי הפורום.