משבר

טוב לא יודעת אם משבר, בטח זה ישמע דפוק. אני בת 33, רווקה, גרתי עם הוריי עד היום, לא שכרתי דירה (למעט אולי זמן קצר מאוד), כי שמתי לי מטרה לרכוש לי דירה משלי. כעת בשעה טובה, הגעתי ליעד ואני בעלת דירה. הבעיה היא שלא היה לי כסף מספיק לקנות דירה טובה, אז קניתי משהו שאני לא לגמרי שלמה איתו, ועכשיו קשה לי לעבור לשם. במקום לשמוח שאני בעלת נכס משלי, אני עצבנית, חרדה ואפילו אולי מדוכאת. זה לא סוד שקשה לי אחרי שנים של חממה משפחתית, פתאום למצוא עצמי בדירה לבד. אני חוששת מבדידות גדולה, מה גם שיש לדירה חסרונות מסויימים, ואני חוששת שלא אתגבר עליהם. בכלל אני אדם מאוד עצבני וחרד, וקשה לי להיות שבעת רצון - תמיד יש לי נטייה לראות את חצי הכוס הריקה ולא המלאה, והדבר מביא לי ולסובבים אותי תסכול רב. אני מרגישה פולניה קוטרית ולא סובלת את עצמי ככה. אני רוצה להיות מאושרת ושלווה. איך אני משנה את זה? תקופות בחיי נטלתי לוסטרל, אך בכל פעם הפסקתי כי הרגשתי שהתרופה גורמת לי לעלות במשקל. האם כדאי לי לחזור ללוסטרל לתקופת המעבר לדירה, כדי להתגבר על החרדות שלי? האם זה בכלל יעזור? מה לגבי קלונקס? תודה מראש אני..

שלום אני, שינויים בחיים, גם שינויים חיוביים מאוד כמו רכישת דירה (ואפילו נישואים והולדת ילד), מהווים גורם מתח גדול בחיינו. אני מבינה שציפית מעצמך להרגיש שמחה והתרגשות, אך כפי שכתבת בעצמך המעבר הצפוי מפגיש אותך עם תחושות נוספות (חששות, בדידות, ואולי גם שאלות בנוסח - מה הלאה?). שאלת על האופציה של טיפול תרופתי, ובהחלט כדאי לשקול אותה. עם זאת, לא נכון לעשות זאת בפורום פסיכולוגיה קלינית, אלא בפגישה אישית עם רופאה פסיכיאטרית. ישנן אופציות נוספות מעבר ללוסטרל, וחשוב שתדברי בפגישה על תופעות הלוואי שמדאיגות אותך. בנוסף, אני מציעה לך לשקול את האופציה של טיפול פסיכולוגי. תוכלי לבחור בטיפול ממוקד שיעסוק בהתמודדות הנוכחית שלך, ותוכלי להתבונן בנטיות האישיותיות הרחבות יותר שתיארת. כך או כך, נדמה לי שתמצאי תועלת בבניית "בית" נפשי, לצד הבית הפיזי שרכשת לך. המון הצלחה, אורנה