עצוב לי.

רשת יקרה, מנסה לחשוב אם יש מילים שאני יכולה לשלוח לך, שיכולות לשמח אותך, או לפחות להפיג מעט את העצב. לא בטוחה שיש לי יכולת לשמח אותך מכאן. שולחת לך כוחות וחיבוק מנחם. אולי את זה, כן אפשר לעשות בעולם המוזר הזה, הוירטואלי. יעלה

אוי רשת, הערב לא נותרו לך עוד מילים... אני לא רוצה להכביר מילים בעצמי במקום בו המילים שלך השתתקו. לכן לרגע אחד, אהיה איתך בעצב שלך. נטבע בתוכו, ואחר-כך נקום. לילה טוב יקרה, אורנה

תודה לכן יעלה ואורנה... אני באמת בלי מילים.