לב וראש ומה שבינהם

הרבה זמן אני מסתובבת עם ההרגשה שאני צריכה לעזוב. צריכה לעזוב אותה וללכת למישהו אחר. כן מישהו, לא מישהי. אני יודעת שאני צריכה לטפל בעצמי ואני לא מצליחה לעשות את זה איתה. אני לא מצליחה "להשתחרר" אצלה, אני לא מצליחה להיות אני. אני לא מצליחה לדבר על דבר פרט לקשר ביני לבינה. כל דבר סובב סביב זה. אני לא מסוגלת "להגיע" לעצמי שאני שם. ואני מרגישה שאני חייבת לעשות שם סדר. אני יודעת שאיתה זה לא יילך. אני כ"כ אוהבת אותה כ"כ מחוברת אליה מרגישה קרובה ואהובה לא מסוגלת לחשוב על פרידה, על עזיבה. שנתיים וחצי אני שם ומחכה כל שבוע בציפייה דרוכה מתי תגיע הפגישה. מתי אני אראה אותה. אני יודעת שזה לא נכון לי להיות שם. שאני מבזבזת את זמנה ואת כספי. וכך כל היום הרגש וההגיון נלחמים זה בזה. ואני מרגישה איך אני שוקעת. לאט באיטיות אבל המגמה ברורה. הלוואי והיה לי הכח לעשות משהו עם זה... עננית

עננית יקרה, למרות כל מה שאני "יודעת" עליך ועל הטיפול שלך מההודעות הקודמות שכתבת, הייתי בטוחה שאת כותבת על קשר עם אישה אהובה, בת-זוגך, אותו את שוקלת לסיים (וליצור קשר זוגי עם גבר). זה היה כל-כך חזק, עד שרק כשהגעתי לציפיה הדרוכה לפגישה השבועית, לזמן ולכסף, הייתי בטוחה שאת כותבת על המטפלת שלך (וגם אז קראתי שוב, כדי לוודא...). נדמה לי שזו עדות משמעותית לעומק הקרבה שאת נמצאת בה, ולבלבול שקרבה כזו עלולה ליצור. לפעמים, כדי לגדול, אנחנו צריכים כל מיני "מרווחים" - גם כאלה מאוד צמודים, וגם מרוווחים ועם אוויר... שולחת לך אוויר, אורנה

אולי עננית את צריכה לנסות לבדוק עם עצמך מה יקרה כשתעברי מטפל. אולי הסיפור יחזור על עצמו? אולי הקושי להפתח אצלך הוא לא תלוי מטפל אלה קושי אובייקטיבי שלך? בהחלט יכול להיות שיש לך קושי להפתח מולה ספציפי אבל סתם תנסי לחשוב.. אם הקושי הוא שלך והוא יחזור אז אולי הצלחה בטיפול תהיה כאשר תצליחי להפתח דווקה מולה ואולי היום לא כל כך רחוק (אולי הוא יתרחק אם תתחילי שוב תהליך זהה עם מטפל חדש). סתם חומר למחשבה :)

תודה אורנה ודנה על התגובה, אכן זה נשמע דפוק. לא הגיוני, בגלל זה אני מרגישה כ"כ לא טוב עם זה. אין לי ספק שעם מטפל אחר יעלו דברים אחרים, אולי יותר יומיומיים פחות חפירות אריכאולוגיות, פחות קשיים שקשה "לתפוס" אותם. הבעייה שאני לא מסוגלת לעשות את הצעד:( עננית