סודות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/08/2006 | 22:08 | מאת: ניבה

היי ליאת, אני בימים לא קלים, ורציתי להתייעץ איתך, אני בת במשפחה מרובת ילדים, אחותי הבכורה נשואה לגבר שהתעלל מינית באחיות הקטנות (אני בתוכן, אך אני כנראה המקרה הפחות קשה), אחות אחת נמצאת בהדחקה, מצליחה לנתב איכשהוא את חייה, עם ילדיה וממעטת בקשר עם המשפחה הרחבה (מה הפלא?), אחות אחרת, שהתתעללות שם היתה קשה, היא היתה קטנה והוא עשה בה כרצונו בלי שהיא תדע מה קורה לה, למשל עצם את עיניה במטפחת בד והכניס את איבר מינו לפיה, באומרו שזהו לקקן וגמר לה בפה.. אחות זו נמצאת במצב נפשי מאד מאד קשה.. היום היא אישה נשואה עם ילדים והרבה קשיים עולים וכרגע מתחילה טיפול פסיכולוגי מלווה בתרופתי. כל השנים הסתרנו את המידע, בבית זה היה סוד, דברים שלא מדברים, אפילו כאחיות לא ידענו האחת על השניה, רק אחרי שבגרנו דיברנו בינינו. השאלה שלי: גיס זה נשוי לאחותי הבכירה, אחות מאד אהובה שעוזרת כל הזמן לכולם. האחות הזאת היתה בתפקיד "אמא" הרבה שנים, וגם היום , היות והוריי היו "טרודים" בחייהם ( הורי היו רבים כל הזמן, אלימות מאבי כלפי אמא, שכרות), כיום אנחנו מרגישות שהדברים נעים כלפי משהו, שמשהו עומד לצאת החוצה, שהסוד הנורא יתגלה, אנחנו מאד מפחדות לגורל אחותנו הבכירה אם יתגלה לה עניין זה, אפילו חושבות שהיא עלולה להתאבד, אך הכל הולך לכיוון מסויים ודברים יצאו החוצה. אנחנו לא יודעות איך לספר לה, האם לספר לה, איך להכין את הקרקע, האם להכין את הקרקע? אם הדבר יוודע, מעגל הפגועים יהיה מאד גדול: ילדיה של אחותי, אחותי, הוריי שלא יודעים מאום. ומצד שני הוא סוף סוף יקבל את מה שמגיע לו , ואכן מגיע לו. אני יותר מכל חוששת כי האחיינית שלי בהריון ואני חוששת לאותו הרך הנולד ולגורלו, אני גם לא יודעת אם הוא התעלל מינית בילדיו...והאם הילדים שלו צריכים לדעת בכדי להישמר, אם אשתוק, יכול להיות שהרבה יפגעו, אם אדבר אציל אחרים ... משפחה חולה, עם סיפור חולה וכואב... מצד אחד אני רוצה ליצור סוג של דינאמיקה שדברים אולי יצאו בשליטה, אך חוששת כי אחותי שנפגעה מאד מאד קשה, הכל זועק ממנה.. (ובצדק) תוציא את זה בלי בקרה. מה את אומרת? איך בכלל נוגעים בנושא כזה? האם בכלל נוגעים? ומה יקרה אם דברים יצאו משליטה, מזה אני חוששת יותר מכל מחכה לתגובה ניבה

לקריאה נוספת והעמקה
09/08/2006 | 11:55 | מאת: ליאת מנדלבאום

ניבה יקרה, הדברים שלך קשים לעיכול, ובחרתי לחכות עם תשובתי לבוקר (למרות שקראתי אותם כבר אמש, מאוחר מכדי לייצר תשובה שקולה). השתיקה והסוד הם הדלק המניע את גלגלי הרשע של ההתעללות במשפחה. בחסות השתיקה יכולות להתרחש באין מפריע העוולות הגדולות ביותר, ומפתיע (ואולי לא כל כך) לגלות כמה אנרגיה מושקעת בהמשך ההשתקה גם כשנדמה שכולם בעצם כבר יודעים הכל. התעללות מינית במשפחה, בעיקר כזו הנעשית בילדים, מעוררת רגשות כה עזים אצל כולנו, עד כי - לא נעים להודות - אנחנו מעדיפים לסלק את הסיפור מהתודעה, להמשיך את ההתעלמות מתוך מחשבה נאיבית ש"מה שאנחנו לא רואים לא קיים באמת". נדמה לי שכולכן כבר עברתן את שלב התמימות. הדברים קרו גם קרו, מתחת לאפה של אחותכם הגדולה, ומעגלי הפגיעה התרחבו (ומתרחבים) באין מפריע. ההשתקה הממשיכה לפרנס את הסוד, כמוה כהתעללות נוספת בקרבנות, המשלמים יום יום את המחיר. הפגיעה צורבת אף יותר כאשר הקרבן יודע שההסביבה ממשיכה להגן על התוקף, כאשר הקרבן נאלץ לחיות לצד התוקף, לפגוש אותו באירועים משפחתיים, לראות אותו חי ומחובק ע"י בני המשפחה כאילו כלום. את מכנה את משפחתך "משפחה חולה". נדמה לי שיש בה איש אחד חולה מאד, שעד שלא יורחק וייענש (גם החשיפה היא עונש), תמשיך המשפחה לשלם את המחיר הכבד של השתיקה. ברוח ימים אלה, אוכל לומר שאין מלחמה שלא נופלים בה קרבנות. כשהמלחמה צודקת ובעלת תוקף מוסרי, גם הקרבנות אינם נופלים לשווא. שולחת לך הרבה כוח ליאת

09/08/2006 | 12:52 | מאת: ניבה

היי ליאת, תודה רבה רבה על תגובתך, אין לך מושג כמה סדר זה עזר לי לעשות,פתאום הבנתי כמה המסלולים של כל אחת בחיים יכלו להיות שונים וכמה דינאמיקות קשות שנוצרו סביב כל מני עניינים, היו כתוצאה מכל הסיפור הזה. אני כרגע אחרי שיחה עם אחת האחיות, דנו בעניין קרוב לשעה מתוך כוונה כן להניע את הגלגל לכיוון של גילוי. אנחנו נחכה שהאחות הקטנה תתחיל טיפול וקצת תתחזק. וכרגע המים מאד גועשים סביב כל מני נושאים, שעכשיו אני מבינה טוב יותר מה יושב בבסיסם. צריך לשחרר, זה כל כך לא הוגן שהאדם הזה קיבל הגנה כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה הקרבה. עשית לי סדר כשאמרת שיש רק אדם חולה אחד, וזה נכון, כי הכל סביבו, כואב לי על הניצול הבלתי נסבל מבחינת הנגישות שלו , הקלה כל כך לכולנו... ילדות קטנות, חסרות אונים והוא בחזקת הגיס האוהב. תארי לך, שכשלא רצינו ללכת "לעזור" לאחותי, כי כך הוא היה מבקש מהוריי, הוריי היו כועסים עלינו, הם היו שותפים בלי שידעו... פעם אחת האחיות אמרה לו משהו בעניין, וגיסי אמר, שאם הסיפור יצא החוצה, הוא יתאבד. מה את אומרת על זה? אני כן חושבת שהוא מסוגל כי אני יכולה לראות את התנהגותו החולה בכל כך הרבה תחומים אחרים... מה שכואב לי שאחותי הבכירה לא חיה איתו טוב ויום יום סובלת ממנו, אם הסיפור היה נודע לפני כן, אולי גם לה היה חופש ממנו... אני רועדת בזמן שאני כותבת לך, פחידה ההחלטה של כן לגלות, מצד שני כמו שכתבת יש בזה מן החובה המוסרית... אני חסה על אחותי הקטנה, אחרי שהיא ילדה את בתה השניה היא נכנסה לדכאון של לאחר לידה, היא כל כך סבלה והיו פעמים שרצתה להתאבד.. אני מפחדת שהיא באמת תעיז לעשות משהו בעתיד, ואז אני אעמוד מול אותה צעקה / בקשה שלא נאמרה , שלא גילנו והסוד הרג אותה.. אני חייבת זאת כלפיה, כלפי וכלפי שאר האחיות וגם נראה לי שזה ישחרר את אחותי הבכירה שממילא לא חיה טוב עמו, אבל את יודעת: בכ"ז נשואה, קשורה אליו, ילדים וכ' עכשיו צריך לתכנן, לבדוק אולי מעורבות של איש מקצוע, איך מגלים, מתי, מי צריך להיות נוכח? מה דעתך? יש לך מישהו שיכול לבנות תוכנית כזאת, שאני יכולה להעזר בו? כי הרי אי אפשר לעשות זאת בכמה מפגשים, אחותי תבין מיד.. לא יודעת,,, מבולבלת... מצטערת אם אני מציפה, רק שתביני אלו סודות שנשאים איתי יום יום, ולא רק הסודות הללו, יש עוד הרבה..כמה שקט מדומה, כמה סערה תודה ניבה

26/09/2006 | 15:44 | מאת: הבת

שלום לך, בקשר לסודות שדודה שלי כתבה לך, מתאריך 8/8/06 מאת: ניבה כפי שאת יודעת היו מעשי זוועה של אבי עם הדודות שלי.אני מודעת לכול. אני בטוחה שאבי לא עשה לי כלום אבל מאוד עצוב לי לגבי כל הנושא, אני מפחדת איך אימי תגיב(דודות שלי אומרות לי שבתת מודע היא בטח יודעת) אני מרחמת על אבי שרוצים לחשוף אותו, אני נגעלת ממעשיו ולא מאמינה שזה בכלל הוא כי בתור אבא הוא מקסים אלינו וממש אוהב את כולנו ודואג. הכי כואב לי על דודותי שבגלל זה סובלות עד היום.בעיקר הדודה הקטנה מכולן שזה פגע בה הכי הרבה. מה אני צריכה לעשות? פניתי לבקשה לטיפול פסיכולוגי ואתחיל בו בקרוב, אני 3 שבועות לפני חתונה ודודותי המליצו לי ללכת לפסיכולוג לפני שיהיה לי ילדים. אני ממש עצובה מהנושא הזה, ולא היתי רוצה שכל זה יחשף, מה אעשה?

26/09/2006 | 15:44 | מאת: הבת

שלום לך, בקשר לסודות שדודה שלי כתבה לך, מתאריך 8/8/06 מאת: ניבה כפי שאת יודעת היו מעשי זוועה של אבי עם הדודות שלי.אני מודעת לכול. אני בטוחה שאבי לא עשה לי כלום אבל מאוד עצוב לי לגבי כל הנושא, אני מפחדת איך אימי תגיב(דודות שלי אומרות לי שבתת מודע היא בטח יודעת) אני מרחמת על אבי שרוצים לחשוף אותו, אני נגעלת ממעשיו ולא מאמינה שזה בכלל הוא כי בתור אבא הוא מקסים אלינו וממש אוהב את כולנו ודואג. הכי כואב לי על דודותי שבגלל זה סובלות עד היום.בעיקר הדודה הקטנה מכולן שזה פגע בה הכי הרבה. מה אני צריכה לעשות? פניתי לבקשה לטיפול פסיכולוגי ואתחיל בו בקרוב, אני 3 שבועות לפני חתונה ודודותי המליצו לי ללכת לפסיכולוג לפני שיהיה לי ילדים. אני ממש עצובה מהנושא הזה, ולא היתי רוצה שכל זה יחשף, מה אעשה?

26/09/2006 | 15:44 | מאת: הבת

שלום לך, בקשר לסודות שדודה שלי כתבה לך, מתאריך 8/8/06 מאת: ניבה כפי שאת יודעת היו מעשי זוועה של אבי עם הדודות שלי.אני מודעת לכול. אני בטוחה שאבי לא עשה לי כלום אבל מאוד עצוב לי לגבי כל הנושא, אני מפחדת איך אימי תגיב(דודות שלי אומרות לי שבתת מודע היא בטח יודעת) אני מרחמת על אבי שרוצים לחשוף אותו, אני נגעלת ממעשיו ולא מאמינה שזה בכלל הוא כי בתור אבא הוא מקסים אלינו וממש אוהב את כולנו ודואג. הכי כואב לי על דודותי שבגלל זה סובלות עד היום.בעיקר הדודה הקטנה מכולן שזה פגע בה הכי הרבה. מה אני צריכה לעשות? פניתי לבקשה לטיפול פסיכולוגי ואתחיל בו בקרוב, אני 3 שבועות לפני חתונה ודודותי המליצו לי ללכת לפסיכולוג לפני שיהיה לי ילדים. אני ממש עצובה מהנושא הזה, ולא היתי רוצה שכל זה יחשף, מה אעשה?

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית