ריבים בזוגיותואי חישוב לצד השני

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/08/2006 | 13:14 | מאת: שרית

שלום רב אני בת 24 היתחתנתי לפני חצי שנה ועכשיו אני יהריוני בחודש 6. יש לי בעיה חמורה עם בעלי בזמן אחרון . אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני במיוחד אני יותר,לפני חצי שנה שההורים ניפגשו לדבר על חתונתינו ואך ומה עושים שני מישפחות לא היסתדרו וניפרדו באי נעימות וריב. לאחר מכן היסתדר אבל גילינו שלבעלי יש בעית פוריות עשה ניתוח ולא עזר וכמות זרעים שלו מאוד נמוחים וגם יש בעית תנועתיות של זרעים,הפעם ההורים שלי וגם אני ניכנסנו לפחד וההורים שלי אמרו עד שהוא לא יעשה טיפולים ולבוא עם בדיקה תקינה אנחנו לא מסכימים,גם אני היתי מאוד חוששת ודואגת מזה למרות שמאוד אהבתי אותו. משפחות ואנחנו ניפרדנו אבל אני והוא לא יכולנו לישלות אל אהבה והימשכנו את הקשר בסתר כשנה. אבל שום דבר לא הישתנה ,והוא גם לא היה מוכן לטפל עד אחרי חתונה.אני ביגללו הפכתי את כל העולם ורבתי עם כולם שאני בכל זאת עם המצב רוצה אותו ו....... עם כל זה אני והוא היחלתנו שננסה שאני יכנס להריון ואז כבר ההורים יהיו מוכנים לחתונה עשינו כך ואחרי 5 חודשים של ניסיון ניתפס וניכנסתי להריון ,אבל בזמן שהבנתי שאני בהריון באותו שבוע גם ראיתי שכמה המישפחות שלנו לא מתאימים והוא עם כל האהבה שלו לא מוכן לעשות הכל למעני כמו שאני כלפיו. אבל היה מאוחר כי ההורים שלי אנשים עם כבוד ולא רציתי שיהיה יותר מסובך ממהשיש. אבל לא ידענו אך לספר לההורים בסוף היחלתנו לא לספר אני לא סיפרתי לההורים שליאבל הוא סיפר לההורים שלו בשביל שיסכימו לנו להיתחתן. ואני שיכנעתי את הוריי עם הרבה דיבורים וריבים אבל בלי להגיד להם.והיתחתנו. עד שאנחנו היתחתנו היו מלא ויקוחים וריבים ודיבורים בין המשפחות עד כדאי כך שדעגנו שבעמצע חתונה הכל יתבטל. אחרי חתונה בגלל שהבית שלנו לא מוכן אז גרים עם ההורים שלו וזה נוצר להמון בעיות. וגם בזמן אחרון בעלי כל הזמן נגדי ,כל מה שאני אומרת או מבקשת הוא לא מוכן ואומר את ההפך,לפני חתונה היה בן אדם הכי רגוע שיכול להיות אבל בזמן אחרון הוא עצבני אי אפשר לדבר איתו כל משאני באה להגיד לא ולדבר איתו ישר הוא מתפרץ וכועם או מרים את הכל זה ניגמר כל פעם בבכי שלי ואחר כך כאבי בטן והוא מבקש סליחה כל פעם אותו דבר. הוא לא מוכן שום קשר בין מישפחתי ומישפחתו אפילו שהם נירגעו וההורים שלי אוהבים אותם ומכבדים אותם ורוצים קשר איתם,אפילו בעלי לא מוכן שנעשה איתם שבת ובזמן אחרון גם אומר לי שניכנס לבית החדש אני לא רוצה שום אורח בבית ולא רוצה שההורים שלך יבואו. לפני יומיים אני הבאתי את אחותי הקטנה עצלנו כי אמא רצתה עזרה ושמרתי עליה אבל קודם אמרתי לו וביקשתי. הוא לא כלכך היתלהב אבל בגלל שלא היה בררה הסכים היא בת 8 . אז אני בגלל שמשעממם לי בבית רציתי לשמור עליה עוד יום והוא פתעום היתפרץ וכעס שאימא שלי אסור לה לבקש ממני עזרה והוא לא מוכן לזה שהם יסתדרו לבד.......... רב איתי כשעה ואמר שההורים שלי רוצים להיות רחוקים ממשפחתך,ואני אמרתי אם הם קיבלו אותי ככלתם צריכים גל לתת כבוד לההורים שלי........ כל הלילה הירגשתי לא טוב וכאבים וגם בסוף החזרתי את אחותי באוטובוס לבד לחדרה ב9 בלילה מסכנה......ההורים שלי גם נורה היתעצבנו............ מה אני אמורה לעשות כבר??????? כמה לבתר ולשתוק ולחכות שיהיה בסדר????????? בבקשה מה אתם ממליצים לי כי אני מישתגעת מהמצב????????? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
09/08/2006 | 00:38 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום שרית, הסיפור המשפחתי שלכם אכן מורכב ביותר, ומצבך מדאיג. אין כל הצדקה לכך שלא תוכלי להיפגש עם משפחתך, ובוודאי לא לכך שתהפכי קרבן לאלימות מילולית, רגשית או חלילה פיזית. לכן, אני מבקשת ממך לפנות ללא דיחוי לרשויות הרווחה בעירך, ולבקש סיוע של עובדת סוציאלית. נדמה לי שללא התערבות ממשית של גורם מקצועי, תתקשי לצאת בכוחות עצמך מן הסבך בו את נתונה. בהצלחה, ואשמח לשמוע עדכון על מצבך. ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית