בעקבות המצב בצפון
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אני תושבת הצפון, הבכורה במשפחה בת 4 ילדים, שאלתי היא בקשר לאחי הקטן בן ה-12. כל בני הבית מקבלים את המצב החדש בצורה רגועה ללא לחצים מוגזמים - יורדים למקלט ברוגע בעת אזעקה וחוזרים חזרה למעלה לאחר השמע הבומים אך מנסים לשמור על שגרת חיים נורמלית עד כמה שאפשר - חיים בכל חלקי הבית, הולכים לקניות וכשאפשר גם לעבודה. אחי הקטן (שאני קשורה אליו מאוד ואוהבת מאוד) הגיב אחרת מאיתנו, פחד וחרדה, לא מוכן להכנס לרוב חלקי הבית, לא ישן לבד בחדרו, קשה להוציאו מהמקלט לאחר הנפילות... תגובה כנראה נורמלית בהתאם למצב ולגיל ולכן בעקבות תגובותיו שלא השתפרו לאחר מס' ימים הועבר למרכז הארץ למשפחה וחברים ומאוד נהנה שם. מסרב לחזור הביתה אפילו לזמן קצר אך עקב מעבר בין סידור אחד לאחר הגיע הביתה ליום וחצי בסוף השבוע הזה. עד פה הכל נראה לי נורמלי (עד כמה שאפשר להגדיר את המצב כנורמלי) אבל מה שמטריד אותי זה שכביכול הוא דואג לעצמו בלבד. בימים הראשונים כשהיה עוד בבית ביקש מאיתנו להביא לו דברים מהחדרים הצפוניים של הבית, היום כאשר נשמעו האזעקות הוא רץ למקלט ראשון ואפילו לא בדק אם אנחנו בעקבותיו או אם שמענו את האזעקה, כאשר נמצא במרכז הארץ אומנם מתעדכן באופן כללי על המצב אבל לא מראה סימני דאגה מכך שאנחנו נותרנו בצפון. אני שמחה לעזור לו כאשר זקוק לעזרה בבית, אינני זקוקה שיקרא לי בזמן האזעקה ואני שמחה ביותר שהוא נהנה במרכז הארץ ולא חרד לגורלינו אבל יחד עם זאת דואגת לגבי התנהגות זו ומה אומרת עליו ועלינו. האם לא אוהב אותנו ? האם הוא אגואיסט ? או האם זו התנהגות נורמלית בהתחשב במצב ובגילו ? תודה מראש
האמת??? נראה לי שכן.... עדי
מיה שלום, אני מקווה שהמצב בצפון לא ימשך כך עוד הרבה זמן ושיגרת החירום תחזור ותהיה לשיגרה רגילה. ולשאלתך: נראה שנהגתם נכון בהעברתו למרכז הארץ, שכן התנהגותו מצביעה על חרדה רבה, שהיא נורמלית ונורמטיבית במצב הלא נורמלי הזה. גם התנהגותו ה"אגואיסטית" לכאורע הינה נורמלית. זאת משתי סיבות: א. במצבי חרדה יש תגובה נורמטיבית, שנקראית FIGHT - FLIGHT - FREEZE. כלומר בריחה-התקפה או קפיאה. התגובה שלו של בריחה למקלט בהישמע אזעקה הינה תגובת "בריחה" שהינה נורמטיבית לחלוטין. ב. הוא בן 12. בתחילת גיל ההתבגרות , שבו ישנה עליה בתגובות והתייחסויות "אגואיסטיות". אין לך מה לדאוג. התנהגותו נורמלית והוא אוהב אתכם לא פחות ממקודם. תחזיקו מעמד, בברכה, גדעון
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
