התמכרות קטנה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים, אבל.. אני בת 22 ומאז שאני זוכרת את עצמי יש לי התמכרות מוזרה, אני נרגעת מלקפל את הלשון בפה ולמצוץ אותה, אני בעיקר עושה את זה לפני השינה, ולפעמים סתם באמצע היום, זה נעים לי ומרגיע אותי. מה הבעיה? אני זוכרת את סבתא שלי ז"ל, שהייתה בעלת פיגור קל עושה פעולה דומה (אולי למדתי ממנה, היא נמצאה בסביבתי רוב שנותיי הצעירות), אצלה שמו לב לפעולה, וזה נראה לא טוב. אני מפחדת שעם השנים ישימו לב גם אצלי, אמא שלי מעירה לי מקטנות, וחבר שלי גם שם לב לפעמים, ובכלל לדעתי לא טוב לא לשלוט ביצר.. איך מפסיקים (אין לי אפשרות להרחיק את הלשון..)?
שלום רינת, ההרגלים הקטנים והמוזרים שלנו אינם גלויים תמיד לעין, ולא חייבים להכחידם בכל מחיר, לפחות כל עוד אינם פוגעים בזולת ואינם גורמים לנידוי או גינוי שלנו. אם בכל זאת היית רוצה להיפטר מההרגל הזה, אפשר לעשות זאת "בנחישות וברגישות", תוך לקיחה בחשבון שתהיה תקופת "גמילה" לא פשוטה. מאחר ובאמת אי אפשר להרחיק את הלשון (כמו במקרה של גמילה ממוצץ, ממציצת אצבע, או מכסיסת ציפורניים), כאן מדובר בהחלטה נחושה להימנע מפעולה כה מרגיעה וכה אוטומטית. תוכלי ליצור לעצמך מערך צ'ופרים שייבנה בהתאם למערך פעולה מוגדר. כך למשל, תוכלי להתחיל מהימנעות במשך היום, שתזכה אותך בפרס מטעם עצמך. על הימנעות לפני השינה מגיע פרס גדול יותר, כמובן :-). תוכלי לשתף את החבר שלך במשימה, שיוכל לסייע בעידוד מהיציע... אם תרגישי שאינך מצליחה לבד, תוכלי לנסות ולהתייעץ עם פסיכולוג התנהגותי-קוגניטיבי, האמון בדר"כ על סוג כזה של התמודדות. בהצלחה ליאת