גירושין-המשך
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
תודה על התשובה. ברצוני להבהיר מס' דברים: ביני ובין בעלי אין כל ערוץ תקשורת- הוא אינו מתייחס לפניותי אליו אלא לקונית במקרה הטוב. זה קרה מיוזמתו. עניין ייעוץ זוגי אינו רלוונטי כלל מפני שהוא יסרב לכך בכל תוקף. לדעתי אין מנוס אלא להעביר זאת לפועל. אך נראה לי שהוא לא יסכים להתגרש ולעזוב. לכן שאלתי איך עושים זאת. האם כדאי לחיות בכל זאת יחד ללא תקשורת כלל? לא נראה לי שהוא בדרך להתקפל מהעמדה שלו אי פעם, ויהיה לי קשה מאוד, נפשית, להישאר יחד בכזה ניכור.. תודה
<HTML> לליסה, שלום בנוסף לדברים שכתבנו אני ממליץ לך בחום לפנות בעצמך ליעוץ פסיכולוגי. לפעמים קשה להחליט החלטות חשובות כאלה לבד. בסיוע ובתמיכה של מטפל תוכלי להבין טוב יותר את הרצונות שלך, את הפחדים שלך ותוכלי להגביר את המודעות לגורמים שמשפיעים על ההחלטות שלך. כמו כן תוכלי לקבל סיוע בביצוע ההחלטות. את יכולה לפנות למרפאה לבריאות הנפש או למרפאה לטיפול זוגי ומשפחתי באיזור מגוריך. כמו כן את יכולה לפנות לטיפול במגזר הפרטי. בהצלחה, אמיר </HTML>
ליסה, אינני פסיכולוג אך אני נמצא במצב די דומה לשלך ולכן אשמח לחלוק איתך את השקפתי. להתגרש זה בהחלט שלב קשה ולא נעים והסיכויים שתעברי משברים בתהליך ולאחר מכן בתור אם חד הורית הם די גבוהים. לעומת זאת, לחיות תחת קורת גג אחת עם אדם "זר" זה בזבוז זמן. זה יפעל גם לרעת ילדייך כי הם יהיו חשופים למערכת היחסים העכורה בבית וייפגעו מכך דבר שעלול להשפיע עליהם בשלבי הגדילה. המשברים יעברו עם הזמן ואת תתרגלי למציאות החדשה ותוכלי לבנות את חייך מחדש כי הזמן מרפא הכל. חשוב שתהיה לך תמיכה ממשפחתך וחברים שיעמדו לצידך ויעזרו לך בעתיד הקרוב. ההחלטה לגבי העתיד היא שלך לכן ערכי מאזן בין היתרונות לבין החסרונות במצבך כיום ותעשי את הטוב בעינייך. אשמח לחלוק איתך את השקפתי שוב ברגע שתגיעי להחלטה. ד.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
