מוצץ
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום באיזה גיל הילד צריך להימנע ממוצץ?כיצד אפשר לגמול אותו מהמוצץ? תודה מראש
שלום לילך, מציצה היא צורך טבעי אצל תינוקות ופעוטים. בשנת החיים הראשונה ילדים יכניסו לפה כמעט כל חפץ הנמצא בהישג ידם. המוצץ או האצבע הופכים להיות מקור הרגעה ונחמה שיש לכבד. לתפיסתי, אין סף או רף שממנו ואילך "צריך להימנע" מהמוצץ. (אם כי אני מסכימה שבגיל 15 זה עשוי להיות לא חינני במיוחד...). יש ילדים שבאופן טבעי יחושו פחות צורך במציצה, וייגמלו בכוחות עצמם סביב גיל שנתיים-שלוש. ילדים אחרים עלולים להתקשות להיפרד מהמוצץ או האצבע, וימשיכו עם זה עד גיל מבוגר יותר (4-5). רוב הילדים מבינים בשלב מסוים (בדר"כ כשהם מגיעים לגן חובה) שהעניין הזה לא מעניק להם נקודות, ואז - גם אם הם מאד זקוקים למוצץ - הם ירצו להיגמל, אבל יצטרכו עזרה. הגמילה מהמוצץ, כמו כל גמילה, כרוכה בקושי אמיתי, ולכן חשוב לגייס מוטיבציה פנימית אצל הילד, לנסות לארגן טקס פרידה פרטי בסגנון האופייני לבית (הומור עוד לא הזיק לאף אחד), להכין מראש חיזוקים ופרסים קטנים לעידוד, ולהתכונן לכמה לילות קשים. כאשר הסביבה מכבדת את הקושי, מכירה במאמץ של הילד, ומתגמלת אותו בחיזוקים חברתיים נכונים ("כל הכבוד, ילד גדול שלי!" או "כמה יפה אתה מתגבר!"), אין סיבה שהתהליך לא יעבור בשלום. בהצלחה ליאת