אוף.....

האמת שאין לי שאלה אבל לכן לא צריך להתעכב על זה בתם במה לפריקה של תיסכול.. לפני כשנתיים התפטרתי ועזבתי את העבודה .. (בעקבות , בעיות במשפחה, תקיפה שעברתי שהיוותה לטריגר של אונס ישן, ולחץ בעבודה) הדבר היחיד שהתמדתי בו בתקופה הזו זה הלימודים שמהווים עבורי תחביב, מאז עברו הרבה דברים שנתיים שהתחילו עם תחושה של דכאון התפרצויות וכד' שלאט לאט דאכו לעיתם ובתקופה זו אני חוזרת למעדל עבודה. הבעיה שלי שמאוד מאוד מפריעה לי, מידי פעם(לא הרבה פעם בחודש) יש לי רגעים של תחושת דכאון כבד שמתחשק לי לתקוע כדור בראש ופשוט להעילם זה מגיע ללא הודעה מראש ללא סימנים מקדימים בכל רגע זה יכול להופיע: בטיול בישיבת עבודה ובמשחק חשיבה ממש בלי שום לוגיקה, זוהי תחושה איומה שאני לא מאחלת לאף אחד.. ברגעים אלו גם אני מאבדת את הסבלנות שלי כלפי הסביבה. זה קרה לפני שוב שבועיים והחלטתי לפנות לפסיכיאטר(הלכתי לפני חודשיים) ושוב היום אני מגעיה נראית טוב מאושרת מהחיים(בסך הכל החיים שלי מאוד מאושרים בלי כל כך סיבה.. ) ומנסה להסביר לו איך אני מרגישה ברגעים אלו... לטענתו אין לי דכאון וגם לא דסתמיה וגם לא דכאון זמני(של כמה ימים מידי פעם) תרופות הרגעה הוא לא ממליץ לקחת ויותר מזה מתנגד , מפני שלדעתו זה יגרום לי להרגיש שאני לא יכולה לצאת מזה לבד (אומר לי לקחת קלמנרוין) ולדעתו אני יכולה וצאת מזה ומה שהוא מציע לי טיפול בשיחות,לדעתו זו דיסוציאציה שיש לדבר ולבדוקמה גורם לתחושות גופניות אלו ... מרגיז אני ידועת מה זה יאן לי ענין אני לא רוצה לדבר על זה.(כן זה הרגע של היאוש שמבינים פתאום בתקיפה ששום דבר כבר לא יעזור ואני ממש לא מוכנה לדבר על זה) מדפרס .. אני לא מוכנה לחיות עם זה בחיים שלי, קשה לי להשלים עם זה שיתכנן ואני יעבור תחושות אלו שוב, אני יצאתי מתוסכלת מהפגישה איתו אני מרגישה שהוא לא הצליח להבין את העוצמה של מה שקורה לי ברגעים אלו, את התחושה המגעילה ואת הרצון פשוט לא להיות את התחושה של למה אני בכלל בעולם הזה... הלוואי שהייתה תרופה שיכולה לעזור לי , לא יודעת למה הוא כל כך מתנגד וחושב כמו הרבה אנשים שאני יסתדר.

וליאת , בגלל שאת כל כך נחמדה זה יוצר מצב שאנחנו מייצרים לך עבודה (-: כן זה יום שניתן לכתוב בו , יום שליאת נמאת בו.

רחל, אני שומעת את התסכול והייאוש שלך, בעיקר נוכח העובדה המצערת שאין טיפול פלא, אפילו לא תרופה, שיכולים לחסוך לך את המסע המפרך אל המנוחה והשלווה. אם את מסוגלת לומר כי "בסה"כ החיים שלך מאושרים גם בלי סיבה" - יש לך רשת ביטחון או בולם זעזועים מפני אותם ימים קשים, החובטים בך מפעם לפעם. הלוואי שיימצא בך האומץ להגיע בסופו של דבר לטיפול שיחתי ודווקא *כן* לדבר על זה. בינתיים שמרי על עצמך לילה טוב ליאת