לליאת וכל מי שיכול לעזור..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב יש לי שאלה שמאוד מטרידה אותי תקופה ארוכה.אני בת 24. אני מוצאת את עצמי בחיי האהבה שלי תמיד מדוכאת הרגשת לבד וצער..והכוונה אני מתאהבת באנשים שלא רוצים אותי!פשוט ככה ...זה כבר קשר שני שלי שזה קורה לי זה מפחיד אותי.היכרתי מישהוא לפני כשנה הוא החליט שזה לא זה מבחינתו,מאותה תקופה הרגשתי שאני רק מנסה להתקרב אליו ולשנות את זה ,לאט לאט אם הזמן הרגשתי שאני רודפת אחריו אם זה ללכת למקום שהוא נמצא בו אם זה הודעות והכל רק חד צצדדי רק אני הוא לא מתקשר. היום אני מוצאת את עצמי "מאוהבת בו" לא מצליחה להוציא אותו מהראש לי ממורמרת מרגישה ריקנות נפשית לא שווה מנסה לשנות בכל דרך שהיא,ובעצם אני רק מראה לו כמה אני רוצה אותו (אין לו אתגר בי כבר) לא יודעת מה לעשות מרגישה פחד מזה שאני לא מצליחה לצאת ממנו, הגעתי למצב שכיום אני בבית ללא עבודה הייתי חייבת לעזוב לא הייתי מסוגלת להיות מרוכזת בעבודה. מה אני עושה איך אני מוציאה אותו מחיי? יש הסבר לזה שאני רוצה מישהוא שלא רוצה אותי ,ואני מאוהבת בו מעל הראש ובקושי מכירה אותו ? תודה רבה לכם ימית
ימית, את יודעת, המעגל הזה קצת מוכר לי... את רוצה את מי שלא רוצה אותך... המעניין הוא גם המקרה ההפוך בו הבחור רוצה אותך.מה אז קורה? את רוצה אותו?
שלום ימית, הנטייה לבחור בני זוג שאינם רוצים בנו, או (כפי שאומרת 'אין כינוי') לדחות את מי שרוצים אותנו, מקושרת בדר"כ לדימוי עצמי שלילי ולקווי אישיות תלותיים. זוהי דינמיקה מוכרת, עם 'היגיון' פנימי לפיו "לא מגיע לי משהו טוב, כי אני לא שווה" או "מי שרוצה בי חייב להיות דפוק". כדי לברר על מה נשענת תפיסת עצמי כזאת ולנסות לשנותה מומלץ טיפול פסיכולוגי ממושך בגישה דינמית. בהצלחה ליאת
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
