כדורים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/06/2006 | 23:14 | מאת: נורית

אורנה, מה שלומך? ישנת טוב בלילה? גם את הלכת לישון מאוחר... (-: העניינים קצת נרגעו בעבודה אז יוצא לך להכנס לכאן יותר...? אשמח לשמוע את חוות דעתך בקשר לכדורים. התייעצתי עם הפסיכולוגית שלי בנושא. היא אמרה שאם יש תוכן להרגשה הרעה אז זה לא מקרה לכדורים. אם ההרגשה היא של דכאון או ריקנות תהומית שמלווה אז כן כדאי לשקול כדורים. בקיצור היא לא בעד שאני אקח כדורים אבל בשורה התחתונה אני ממש סובלת. כמובן שהיא אמרה שההחלטה היא בסופו של דבר שלי. מה את אומרת, אורנה? סוף שבוע רגוע. נורית

לקריאה נוספת והעמקה
09/06/2006 | 21:26 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

הי נורית, ראיתי שחיבבת את הדיאלוג הלילי הקצרצר של ליאת ושלי... האמת היא ששלושתנו עובדים באותו מקום, ומכירים היטב זה את זה. אני באמת קצת יותר פנוייה עכשיו. בחצי השנה האחרונה לקחתי על עצמי עומס גדול שקשור גם לסיום הדוקטורט וגם לסיום ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית. עכשיו אני פסיכולוגית קלינית מומחית, ובקרוב מאוד גם דוקטור, ואכן לילותיי פנויים מלימודים... בנוגע לטיפול התרופתי, ההשקפה שלי מעט שונה, ונראה לי שתצטרכי למצוא את דרכך האישית בין הדעות המגוונות הקיימות בנושא. אני מאמינה שלכאב ולמצוקה רגשית תמיד יש "תוכן", ושלתוכן הזה ניתן לפנות בצורות שונות. ניתן להשפיע עליו באמצעות שיחה, וניתן לגעת בו באמצעות טיפול תרופתי, וכמובן שיש עוד דרכים מצויינות. מבחינתי כמטפלת, הטיפול התרופתי אינו מנוגד לעבודה שלי, אלא תומך בה ומצטרף אליה. במצבי חרדה למשל, הוא מאפשר לי לעבוד טוב יותר עם מטופל שרמת החרדה שלו נשלטת. מעבר לכך, אני חושבת שזה די מעניין לבדוק לזמן מה "איך אנחנו" עם טיפול תרופתי. מה זה עושה לרגישויות שלנו? איזה עוצמה יש עכשיו לכאב שלנו? מה קורה ביחסים המשפחתיים והחברתיים שלנו? ועוד ועוד... בהצלחה בהמשך חיפוש הדרך, אורנה

09/06/2006 | 22:05 | מאת: משתנה

אורנה ונורית שלום, לא יכולתי שלא להגיב בנושא זה ולשאול אותך אורנה{מבחינה מקצועית},אם לדעתך השימוש המיידי בטיפול תרופתי כפיתרון אינו מוגזם,ואם גם בהפרעות חרדה ניתן לטפל ללא תרופות(אם זה טיפול התנהגות-קוגנטיבי),ולהצליח בכך? ומה דעתך על הסרטים שמראים את הסכנות שבנטילת תרופות,שהביאו אנשים להתאבדויות ואף לרצח וכו',ראיתי מספר סרטים כאלה.מה דעתך על כך?

09/06/2006 | 22:36 | מאת: נורית

דוקטור אורנה יקרה, מזל טוב! המון הצלחה! ויישר כוח על המומחיות! ומצויין שאת יותר פנוייה עכשיו... אני באמת מחפשת את הדרך. אני מרגישה ממש רע בזמן האחרון. נסעתי פעמיים לבית חולים לאשפז את עצמי. אני מרגישה שאני זועקת ואף אחד לא שומע... סליחה שאני 'נופלת' עלייך. אני פשוט מרגישה שאני מאבדת את שפיות דעתי. נורית

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית