מספר שאלות דחפות

1. כיצד ניתן לטפל בנאדם דיכאוני שמרגיש רגשי מרירות שאינו מוכן לקבל טיפול פסכולגי?? 2.האם חינוך מהורים לילדים מועבר בתורשה??לילידים של הילידים.? 3.כיצד ניתן לטפל בהתקפי זעם ותיסכול עזים?? ללא טיפול פסכולגי .

לשוש, אני לא אשת מקצוע ,אבל עד שיענו לך: 1)לדעתי טיפול פסיכותרפי הכי יעיל למצב הזה.למה הוא מתנגד?האם היה פעם בטיפול?מה עם תרופות? למרות שלדעתי זה לא מספיק ,אבל עדיף מכלום ואולי אחרי שהטיפול התרופתי ישפיע (במידה מסוימת) יהיו לו מעט יותר כוחות או חשיבה שונה כן לפנות לטיפול פסיכולוגי .לפעמים התרופות נותנות "פוש" ראשוני . 3)כנל" מטופלת מנוסה

שלום שוש, אנסה לענות עפ"י סדר שאלותייך: 1. קשה מאד לטפל באדם שאינו מוכן להיות בטיפול. כל עוד אינו מפר את הסדר הציבורי, אינו פוגע באחרים או מסוכן לעצמו, לא ניתן לכפות טיפול על איש. 2. לא ברור למה את מתכוונת כשאת אומרת "חינוך". ככלל, חינוך הוא גורם "סביבתי", המוכתב במידה רבה ע"י נורמות תרבותיות/חברתיות/פוליטיות נרכשות. מה שכן עובר בתורשה מהורים לילדיהם הוא הפוטנציאל האינטלקטואלי, המזג, ומספר תכונות אישיות בסיסיות. באופן גס מאד, ניתן לומר כי התפקוד הסופי (האם התכוונת לתפקוד האקדמי?) הוא סך כל ההשפעות שירשנו ושלמדנו מסביבתנו הקרובה והרחוקה. 3. כדי לענות על שאלתך זו, עלי לדעת במה מדובר. אם מדובר בהתקף זעם של ילד בן שנתיים המצב קל בהרבה ממצב בו מדובר בהתקף זעם של אדם בוגר. במקרה האחרון מומלץ מאד לפנות לעזרה מבחוץ. מקווה שקיבלת מענה. ליאת