ירידה קוגניטיבית

שלום רב, אני בן 26. סיימתי לימודי תואר לאחרונה ומזה 5 שנים תוך כדי מרוץ החיים ולחץ של עבודה ולימודים אני סובל מדיכאון, שינה לא איכותית וירידה הדרגתית בזכרון ועוד. אציין כי אבי סובל מ-OCD ודיכאון ונראה לי כי קיבלתי "מתנה" גנטית זו. בחצי שנה האחרונה החריפו הסממנים וכיום קושי רב בזכרון קצר, לא מרוכז, מחשבה מבולבלת, שינה לא עמוקה, קושי להתבטא ולהתנסח בע"פ ובכתב ושאר בעיות שמתוך מודעות והכרות עצמית אני די בטוח שמקורן - בעיה נפשית ובכל מקרה הם לא היו בעבר. (אציין כי בבדיקות דם נשללה בעיית אנמיה או בלוטת תריס). אני אכן פועל לברר ולקבל טיפול מתאים (תרופתי או אחר) שישפר את מצבי כי הדבר פוגם בתפקוד היומיומי שלי בעבודה ובשאר אפיקי החיים. שאלתי היא אחת וממוקדת- אודה לתשובתך על יסוד ניסיונך וניסיון המחקר: בהנחה ואכן ההנחות שלי יאובחנו ואקבל טיפול תרופתי או אחר שישפר את מצבי הנפשי : האם הירידה הקוגניטיבית היא הפיכה בד"כ ? האם הכישורים שלי מהעבר (חדות מחשבה וכושר ניתוח, כושר ביטוי מעולה) חוזרים לעצמם בד"כ או שחוזרים חלקית ? איזה השפעה יש להתעלמות שלי מהבעיות במשך שנים ? תודה רבה, רונן

שלום רונן, כמו שאתה חש היטב על בשרך, דיכאון מתאפיין בסוג של האטה קוגניטיבית, קשיי קשב וריכוז, קשיי זיכרון וקושי בקבלת החלטות. ככל הידוע לי, מבלי שאני יכולה לגבות זאת כרגע בנתוני מחקרים, התפקוד הקוגניטיבי חוזר לקדמותו עם שוך הדיכאון. עם זאת, קיימים אצל כולנו תהליכי דעיכה איטיים בתפקוד הקוגניטיבי, ולפיכך, לאחר שנים רבות של דיכאון, יתכן שיהיו 'הפסדים' קלים שמקורם בפגעי הזמן ולאו דווקא בדיכאון עצמו. אני ממליצה מאד לפעול במרץ למגר את הדיכאון, ולהחזיר עטרה ליושנה. בשמחות ליאת