לליאת המקסימה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ליאת שלום, אני מרגישה רע עם זה שאני צריכה לתת דין וחשבון: כמה זמן אני ישנה למה לא עניתי לטלפון... למה לא בא לי לצאת לאיזה פאב מטופש למה אני לא אוכלת מסודר... וכיוב' ושאני צריכה להסתיר את הטיפול (המטופש?!) ולא להיות אותנטית ולהסתובב עם המסיכות הטפשיות זה מכביד עליי יותר... לילה טוב אני (המקורית:-)
אני, מזדהה איתך מאוד............ אם זה עוזר לך... כל מילה ומילה שכתבת נכונה גם לגביי לילה טוב חן
לא עוזר....
שלום ל'אני' וכמובן גם לחן, בהנחה שאת בגיל שכבר מורשה לצאת לפאבים, לא ברור לי למה את *צריכה* לתת דין וחשבון על זמני שינה, אוכל ובילוי. יש בחיינו לא מעט איסורים, חוקים ותקנות הקבועים בחוק, מכדי שנוסיף עליהם עוד 'צריך' מיותרים. לפעמים חובת הדיווח שאנו לוקחים על עצמנו, היא חלק מדפוס רחב יותר, של ריצוי מישהו אחר על חשבון המרחב והחופש שלנו. לפעמים זה קורה מתוך הפחד (שלנו) להכעיס, לעורר עוינות, להידחות, ולפעמים זה קורה כי אנו מצויים בצילה של דמות סמכות שמטילה עלינו סוג של כפייה מאיימת. בשני במקרים הבחירה בכל זאת קיימת. גם להסתובב עם מסיכה זו בחירה, לטוב ולרע. חשוב שנזכור שלבחירות שלנו - כולן - יש מחירים. הקונץ הוא לדעת (כמו שלומדים בשיעור ראשון בכלכלה) איך משיגים את מכסימום התמורה במחיר הנמוך ביותר. :-) ליאת
היי ליאת, תודה על תגובתך. גם לי לא ברור למה אני צריכה לתת דין וחשבון. זה עוד משהו שצריך לעבוד עליו בטיפול?:)למה אנשים מסתירים את החולשות שלהם?? התואר שלי הוא לא בכלכלה...תוכלי לגלות לי איך משיגים....?:) ואשמח אם תגיבי על מספר דברים: אני מרגישה שהפסיכולוגית לעיתים מדברת יותר ממני, ואני דווקא כן רוצה לדבר(לשם שינוי) היא מספרת ומפרטת על דברים שלטעמי לא חשובים וגוזלת זמן יקר (שתמצא לה גם פסיכולוג...). ובנוסף היא עסוקה במחברת שלה במקום להקשיב( להעיר לה על כך? את היית נפגעת?)אני מרגישה שהיא מתעניינת בטקסט ולא בי (אולי פשוט ארשום לה את כל קורות חיי ולא אבוא יותר...) האם את יכולה לזהות ע"פ סגנון דיבור אם ניצב מולך אדם עם הפרעות קשב וריכוז? הזמן ממש טס בפגישה. אז מה, גם כאן עובד המשפט "הזמן עובר מהר שנהנים" (בסוף עוד אוהב את זה...) המון תודה
ליאת, את יודעת לא מניחים לי הדברים שאמרת כאן למעלה אני מניחה ששעות השינה הרבות קשורות לדיכאון כלשהו וכך גם האוכל.אז אולי בכל זאת נשאר מספר בודד של אנשים שאיכפת להם ממני (אני עדיין בספק...) אך ההתנהגות הזאת כלל לא תורמת רק מכבידה עליי יותר. ואיך אפשר להעביר הרצאה (מחר!!) ולהישאר בחיים? האם את נוהגת לתת כאן בפורום טיפים מהסוג הזה? (או לפחות מהפן החרדתי של ההרצאה) המון המון תודה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
