חרדת נטישה ???

אינני יודעת אם הגעתי לפורום הנכון בנושא, אך מנסה.... הנני גרושה מזה כ-5 שנים ואם לבת 10 ובן 7. אבי ילדיי אינו בקשר עם הילדים כבר שנתיים. לאחרונה בתי בת ה-10 מזעיקה אותי שאבוא לקחתה מביה"ס בגלל כאבי ראש (הנושא נבדק אצל נוירולוג והכל תקין), לא מסכימה להשאר בבית לבד (בעבר הסכימה), כל הזמן חוששת ופוחדת שלא יקרה לי משהו (כותבת לי בנושא ואפילו בברכת יום ההולדת כתבה לי "תזהרי בכבישים"), אני אוספת אותה מביה"ס ואם היא לא רואה אותי מיד עם יציאתה-למרות שאני שם- היא נלחצת מאוד ("אמא, כ"כ פחדתי שלא תבואי"), בעבר היתה פעילה מאוד בתנועת "הצופים", אך כיום בקושי הולכת ועוד ועוד.... אני חוששת כי תופעות אלו התחילו (או התעוררו שוב?) כאשר חזרה פעם מביה"ס לבד וכאשר התקשרה אלי לא יכולתי לענות לה וקיבלתי ממנה 15 טלפונים בשעה. האם זוהי חרדת נטישה???? מה עושים??? איך מטפלים???? אודה לתשובתכם.

שלום לאם המודאגת, בתך בת ה-10 אכן מפגינה סימנים ברורים של חרדה (חרדת פרידה יותר מחרדת נטישה). לעיתים קרובות ילדים להורים גרושים או חד-הוריים מפתחים חרדה מפני הלא-נודע. העולם נתפס כלא-אמין ומסוכן, זאת בעיקר בשל תחושה של היעדר ההגנה ו"גדר הביטחון" שמקנה המשפחה השלמה. הדאגה להורה היחיד הופכת לתגובה מרכזית, כאשר יש לה מרכיבים מציאותיים ("אם יקרה משהו לאמא, מי ידאג לי?") ומרכיבים דמיוניים וחסרי שחר (בעיקר סביב יכולתה של אמא להסתדר בכוחות עצמה). אני ממליצה לך מאד לפנות למס' פגישות התייעצות עם פסיכולוג ילדים, שיוכל להנחות אותך כיצד לנהוג באופן שיפחית את החרדה, ובמידת הצורך גם לשוחח עם הילדה וללמד אותה לשלוט טוב יותר בחרדה. זכרי להימנע ממתן "נפח-יתר" לחרדה, וכמובן להימנע מרווחים אפשריים ממצב זה. אשמח לשמוע איך מתקדם. בהצלחה ליאת