איזה סוג טיפול מתאים לי

גבר - 38 הייתי בטיפול פסיכולוגי 8 שנים + טיפול תרופתי 4 שנית שכלל לניטין וכל מיני תרופות נוגדות חרדה וגם פרוזק שלא עזר בכלל. הבעיה: אני דאגן מאוד, לא סומך על אף אחד, חרד מאוד, חושש ממוות, יש לי 2 ילדים שאני מעביר להם את תחושותי לצערי - הילדה נהפכת לאט לחרדתית (בת 5 וחצי) דוגמאות: נניח שביתי יושנת אצל הורי, אני בודק את כל הבית שאין שום דבר שעשוילהזיק לה, חלונות סוגר בודק את המיטה שהיא לא תסגר עליה וכדומה, לאף אחד חוץ ממני ומהורי אסור לשמור על הילדה, אם הולכים לגן שעשועים היא חייבת להיות צמודה אלי. מפחד מאסונות שיקרו לילדים, כמו כלב שיתנפל עליה, שיאבדו ויחטפו, שלעולם לא נמצא אותם בשל רגע לא אחריא שלנו, שהולכים בקניון אני חושש שמישהו יתפוס את אחד הילדים ויזרוק אותו מעבר למעקה. חוץ מזה הכול טוב. מה המלצתך?

שלום דני, לא אמרת מתי היית בטיפול, ובאיזה סוג טיפול מדובר. מכל מקום, כאשר אנו הופכים הורים לילדים - כמו שאתה בהחלט מבחין - להתנהגויות שלנו יש השפעה רבה על בריאותם הנפשית ועל עמדתם הבסיסית ביחס לעולם. לכן, גם עמדתנו ביחס לטיפול משתנה, ועמה גם המוטיבציה והנכונות לגייס כוחות למעננו-למענם. אני מציעה לך להגיע ללא דיחוי להתייעצות חוזרת עם פסיכיאטר. כיום יש תרופות חדשות (בניגוד ללניטין שעלולה לגרום לתלות), עם הרבה פחות תופעות לוואי ועם השפעה ניכרת על חרדות ומחשבות טורדניות מהסוג שאתה מתאר. כמובן שהטיפול התרופתי יעיל יותר כשהוא משולב גם בטיפול פסיכולוגי. במקרה שלך אפשר לשקול טיפול באוריינטציה קוגניטיבית-התנהגותית, ורק בהמשך, עבודה לעומק על המקורות הדינמיים העמוקים לחרדה. כדאי מאד לרתום את הדאגה האמיתית לשלומה של הילדה, ולדאוג שיהיה לה אבא בריא ומאוזן. כהורים, אין לנו את ה'לוקסוס' להזניח את מצבנו הנפשי. בהצלחה ליאת

תודה, היכן אני מברר על טיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול שאני הייתי מעורב בו היה טיפול של שיחות עומק שלדעתי קצת הזיקו לי יותר משתרמו. תודה