באמת למה רובינו בדיכאון?

מקריאת הודעות קודמות שמתי-לב שאנשים רבים (ובעיקר בחורות -לפחות לפי מי שכותב בעיקר) נמצאים בדיכאון תמידי,וביניהם אני,למה זה קורה? ולמה בתקופה זו דיכאון שכיח יותר,יותר מאשר בעבר,או שאז לא כ"כ היו מודעים אליו? פשוט זו סוגיה שמעניינת אותי. תודה מראש, משתנה

אולי הפורום מדכא? אולי הטיפול מדכא? אולי החיים האלה מדכאים?? כל בנאדם שני בטיפול במדינה הזאת...אם כ"כ רע בעולם הזה אז למה כדאי לחיות? ואולי בכלל הפרספקטיבה שלי על החיים דפוקה...ימים יגידו

בהמשך לשאלתה של משתנה, האם ככל שהדיכאון קשה יותר אז זה אומר שקיים מחסור יותר גדול של סרוטונין במוח? האם ישנם אנשים שדיכאון אצלם הוא בחירה,ובריחה מהתמודדות עם מכשולי החיים או שהכל קשור רק בגורמים פיזיולוגים? סתם מעניין אותי.... חן

למשתנה, אין כינוי וחן שלום רב, מעבר לכך שלכל אחד יש את סיבותיו שלו להיות בדיכאון, הרי דיכאון נחשב למחלה של המאה הנוכחית. כ- 20% מהנשים וכ- 10% מהגברים יחוו לפחות אפיזודה אחת של דיכאון בחייהם. יתכן שחיפוש ברשת יעלה מאמרים מעניינים על דיכאון וכדאי לקרוא אותם ולדעת עוד על תסמיני המחלה ,הסיבות השונות לדיכאון, ואופציות טיפוליות. בברכה, גדעון

אני חושבת שהיום יש יותר מודעות ויותר אנשים פונים לעזרה ובעבר שמרו יותר את הדיכאון לעצצמם בלי לפנות לעזרה.

תודה על תשובותיכם, גדעון תודה על הצעתך,אך למרות שברשת יש בטוח מאמרים מעניינים על הדיכאון,איאלץ לוותר עליהם,כי עצם הנבירה בעיניין הדיכאון גורם לי להעמקת הדיכאון. רינת- העלית נקודת מחשבה מעניינת.