פחדים וחרדות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לביתי בת הב3 ישנם פחדים מרובים וחרדות רבות. היא חוששת לעבור ליד מעקה המדרגות שמה תיפול. פוחדת מחיות( הוקצן לאחר שקפץ עליה כלב מסיבה ידידותית) מתביישת מאנשים. לא נשארת בבית בשום חדר ללא נוכחות מבוגר . נבהלת בקלות רבה. יש לציין כי היא הראתה סימני פחדנות עוד בהיותה תינוקת צילצול בדלת וכד' גרם לה לבכות. אני מאוד זקוקה לעזרתך בכדי לדעת אם יש דרך לטפל בכך , ומה היא . הילדה דיי סובלת מזה ( אנו נותנים לגיטמציה לפחד ) למרות שבאופן כללי היא ילדה שמחה. תודה רבה אורית
שלום אורית, ראשית, חשוב שתדעו שפחדים וחרדות הם חלק תקין ונורמלי מחיינו בכל גיל, גם בינקות וגם בגיל גיל 3. באופן כללי, הפחד נועד לשמור עלינו מפני סכנות (כמו תמרור אזהרה שאומר: "הנה כלב, כלב יכול לקפוץ עלי ולהבהיל אותי, עדיף לא להתקרב"...). השאלה היא כמובן שאלה של איזונים ומינונים, משום שלא היינו רוצים להימנע מהתנסויות חיים בגלל הפחד (מפגש עם כלב, למשל, הרי יכול להיות מאוד נעים...). בהחלט אפשר לעזור לבתכם להתמודד עם פחדיה באורח שיצור פחות הימנעויות. אתם יכולים ליצור סיטואציות נעימות, בהן היא תוכל לבוא במגע עם מה שמפחיד אותה בצורה הדרגתית ומבוקרת. למשל, אפשר "לארגן" מספר מפגשים עם גור כלבים, שבהם תתקרבו אליו בהדרגה (מספיקות מספר דקות בכל פעם). חשוב שתהיו איתה לכל אורך ההתנסות, תלוו אותה ברמה הפיזית וברמה הרגשית. המטרה של התנסות כזו היא ליצור אצלה תחושות חדשות לגבי התנסויות "ישנות". למשל, אחת המסקנות ממפגש נעים עם כלב יכולה להיות: "כלבים הם באמת לפעמים מפחידים, אבל זה לא תמיד כך. הם יכולים להיות גם ידידותיים מאוד. אני יכולה להסתדר עם כלבים". אם תרגישו שהפחדים מקשים עליה מאוד, אפשר בהחלט לשקול גם מספר מפגשים עם פסיכולוג קליני שמתמחה בעבודה עם ילדים. יתכן שהפסיכולוג ירצה להיפגש עם בתכם, אך ישנה סבירות גבוהה לכך שיוכל לעזור לה דרככם באמצעות הדרכת הורים. בהצלחה, אורנה ראובן-מגריל