איך אני יוצא מיזה????
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום...מקווה שתוכלו לעזור לי אני בן 19 וכבר כמה שנים שאני לא מתפקד כמו אדם נורמאלי...אני מסתגר בבית ויוצא רק כשאני חייב, אני לא רגוע אף פעם ומכל דבר הכי קטן אני חושש ונלחץ, המוח שלי טרוד במחשבות 24 שעות ביממה...אני חושב שאני ככה בגלל הדימוי העצמי הנמוך שלי...אני שונא את הגוף שלי ובצדק!! אני מרגיש כל כך בודד ועצוב..למה זה מגיע לי?? מתי אני יהיה מאושר??? למה אלוהים עושה לי את זה??? יש בכלל אלוהים???? אלה מחשבות שנמצאות אצלי קבוע בראש....בזמן האחרון שאני יוצא מהבית אני חושב שאנשים צוחקים עליי וזאת הרגשה נוראית...אתם לא יודעים כמה פעמים רציתי לצאת לבלות וכשבאתי לצאת מהבית הסתכלתי במראה ומיד רצתי לחדר והסתגרתי שם....איבדתי בגלל זה כמעט את כל החברים שלי. אוףףף אין לי כבר כוחות להתמודד עם זה!!! איך אני יוצא מיזה???
אין לך מושג עד כמה אני מבינה אותך... הסתגרתי בבית חודשים בגלל איך שאני נראית ובגלל מה שחשבתי שחושבים עלי, לא הלכתי לאירועים ולמפגשים משפחתיים מהפחד מה יגידו עלי ואיך ידברו עלי מאחורי הגב. יש לי פחד אמיתי ממראות וממצלמות... תנסה לעשות משהו שאתה אוהב. אני התחלתי לעשות ספורט וזה ממש עזר, כך הצלחתי לצאת מהדיכאון. למרות שזה לא פותר את הבעיה והדיכאון חזר שוב ואחרי כמה חודשים (מאוד קשים יש לציין) הוא שוב עבר. התחלתי טיפול עכשיו ואני די תולה בו את כל תקוותי. ממליצה בחום... רעות
למבולבל הנצחי, גם אני כמו רעות ממליצה לך בחום לפנות לטיפול. יהיה לך מקום אמיתי שבו תוכל להיות אתה בלי לחשוש. תשאר איתנו פה עד שיהיה לך מספיק כוח לעשות את הצעד הראשון ולפנות. מאחלת לך יום יותר רגוע היום. נורית
שלום רב לך, הכינוי שבחרת לך מעיד - אולי - על דפוס החשיבה הדכאוני, לפיו מה שהיה הוא שיהיה, ולנ?צ?ח. זוהי חשיבה מסולפת, המתעלמת מתהליכים של שינוי וצמיחה, ונוטה לראות באור שחור את ההווה והעתיד כאחד. גיל ההתבגרות (לא, הוא לא נגמר בגיל 18) הוא מטבעו גיל של בלבול, תהיות, וזהות עצמית שברירית. גם דימוי הגוף נוטה להיות פגיע יותר בתקופה זו. החרדה שלך לאבד את כל החברים שהיו לך, מרמזת על כך שהיו לך עד לא מכבר לא מעט חברים. כלומר - היו מי שחשבו שאתה נעים, נחמד וחברותי. משהו כנראה התקלקל קצת בדרך, אבל דברים מקולקלים אפשר לנסות לתקן. טיפול פסיכולוגי - כמו שהמליצו לך כאן קודמותי - הוא מרחב בטוח ומוגן לבירור סוגיות כאלה. בהצלחה ליאת
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
