אני לא יודע מה לעשות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני נמצא אצל מטפל כבר תקופה ארוכה,ובגלל שהיינו בקבוצה יחד שהוא הנחה נוצר מצב שהיו עוד מטופלים שלו באותה קבוצה,וזה יצר קינאה ותחרותיות,אני חושב שזה בכלל לא בריא מצב כזה והכי מרגיז אותי שהייתי צריך להפגש איתו אחרי החג ונודע לי שהוא קיבל אצלו לטיפול אנשים אחרים ואותי הוא אמר שהוא לא יכול ואני כבר מדבר איתו להפגש עוד לפניהם לא הייתי בפגישה כמעט שלושה שבועות ולא היה לי קל והוא יודע את זה כי דיברתי איתו הןא גם השאיר לי הודעה שהוא מתנצל שהוא לא יכל ומה שלומי ועוד כל מיני קישקושים אני לא מאמין לו ואני כועס עליו שהוא עושה אותי מטומטם שאני יאכל את המילים היפות שלו אני חושב לעזוב אותו אני לא יכול להתמודד עם זה יותר זה מטריף אותי גדלתי בבית שתמיד היו יחסי קינאה ביני לבין אחותי אמא שלי העדיפה אותה עלי וזה היה גם שקוף היא גם הודתה בזה אני מרגיש מרומה כואב לי וגם אני כועס מאוד ובא לי להעיף את המטפל הזה לכל הרוחות אני מרגיש שנפגע לי האמון איתו נתקלתם בדבר כזה או שאני חריג?
היי דור, אם תדפדף קצת אחורה תגלה שיש כאן מספר מטופלים עם עסקים לא סגורים עם המטפלים שלהם. אם זה מנחם אותך שאתה לא היחיד... אבל המקרה שאתה מתאר בהחלט נשמע לי לא כל כך תקין. להיות נוכחים איתו ועם עוד מטופלים נשמע לי ממש כמו מתכון לאסון. והנה זה קרה... ראשית אני מציעה לך לעבור את הימים הקרובים בלי לקבל החלטה. רק להרגיש מה אתה מרגיש ולתת לזמן לעשות את שלו. אני מבינה שעוד לא נפגשת איתו מאז. אני חושבת שחשוב שתקבע איתו פגישה ובה תגיד כל מה שעולה על רוחך. תנסה ללבן איתו את המקרה. במידה ולא תצליח אז יש מקום לחשוב על נקיטת צעד אחר. דעתי בלבד. נורית
דור שלום, ראשית-כל אינך חריג - לא בקינאה למטפל ולא בקינאה לאחותך,לי מוכרים מאוד אישית שני המצבים.גם לי הפריע מאוד שהמטפל שלי אולי 'הזיז' אותי לשעה אחרת בשביל מטפלים אחרים(אך הבנתי-לפי דבריו-שטעיתי בנושא זה). שנית- אני מצטרפת להמלצתה של נורית וממליצה לך לא להחליט כלום עד שתקיים פגישה נוספת אצל אותו מטפל ותדון איתו על עיניין זה,ואז תראה מה תחליט.איני נביאה- אך כמעט בטוח תרצה להישאר בטיפול ותבין שמה שגרם לך לרצות להפסיקו היה כעס ופגיעות,לפחות כך זה היה אצלי. בהצלחה, ושבת-שלום, משתנה
שלום דור, זה באמת מסובך "לחלוק" במטפל הפרטני שלך עם עוד מטופלים בקבוצה, ואני יכולה לדמיין כיצד זה "מזמין" קנאת אחים... אני מתכוונת גם לקנאה בין ה"אחים"-המטופלים, וגם לתחושות קנאה ששייכות לקשר עם אחותך הממשית. בעיניי, לא רק שזה לא הזמן לעזוב את הטיפול, אלא שאתה נמצא בפתחו של משהו חשוב ומעניין שכדאי להשקיע בו זמן נוסף. נסה לקחת את הרגשות הסוערים והכואבים שנחשפו בעקבות הטיפול הקבוצתי, ולהביא אותם לתוך הטיפול הפרטני. אני בטוחה שצפויות לך פגישות קשות, מעניינות וחשובות. בהצלחה, ואשמח מאוד אם תעדכן אותנו, אורנה ראובן-מגריל
אוףףף... זאת תגובה שמערערת אותי.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
